אנו מתחילים השבוע את הספר הרביעי בחמשת חומשי התורה - ספר במדבר. "ו?י?ד?ב??ר י?הו?ה א?ל-מ?ש??ה ב??מ?ד?ב??ר ס?ינ?י". הפרשה הפותחת עוסקת במפקד של שבטי ישראל ויש בה משהו מאוד צבאי. לי היא תמיד מזכירה את סוף טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות : "א?יש? ע?ל-מ?ח?נ?הו? ו?א?יש? ע?ל-ד??ג?לו?". בני ישראל מונים למעלה מ-60 ריבוא, כ600,000 איש יוצאי צבא. כולם גברים מעל גיל 20. ממש כמו על רחבת המסדרים ביום העצמאות, מסתדרים השבטים בסדר מסוים וברור, מארבע רוחות השמיים מסביב לאוהל מועד, כשלכל אחד יש מקום, סדר וארגון.
כל זה נעשה במדבר, במקום חשוף ופתוח במהלך זמן הנדודים של העם. אין רכוש ואין נחלות למשפחות ולשבטים, הכל עדיין ראשוני ופשוט. זו היא רק תחילתה של הדרך במדבר וצפוי עוד מפקד נוסף בעבר הירדן, לפני הכניסה לארץ. למעשה, זו מעין הקדמה, כמו טירונות. מפקד ראשוני של מסדר המפקד - הקשב!
"במדבר" היא הפרשה המגיעה לפני חג השבועות, חג המקושר במגילת רות לנופי הארץ. זהו מועד שנקשר גם ובעיקר למתן תורה. כיצד מתקשרת הפרשה לחג השבועות ולמגילת רות? במגילה, שהיא אחד הטקסטים היפים ורבי ההבעה בתנ"ך, מופיעים נופי הארץ בבית לחם, בנחלת שבט יהודה. נעמי ורות מגיעות מהגולה לאחר שנעמי ובעלה ושני בניה ירדו מן הארץ. נעמי חוזרת שבורה, אלמנה וענייה עם כלתה הנוכריה. הן נכנסות אל לב הארץ "לשבור שבר" בעת הקציר. חג השבועות הוא גם חג הקציר. בחברה חקלאית זה המועד החשוב ביותר בשנה. שיא העונה. החיטה היא הלחם, הקיום הבסיסי. החיים עצמם.
בועז הוא איש עשיר ובן חורין בעל נחלה גדולה. תיאורו מבטא במידה מסוימת את השינוי: המצב הראשוני הפשוט שקיים היה במדבר, חלף לבלי שוב. הנדודים במדבר במהלכם כולם חונים סביב אוהל מועד, כשכל אחד תורם מחצית השקל למשכן, כשכולם אוכלים מן ושלו... המצב השוויוני הזה כבר לא ישוב. יש נחלות בארץ, יש רכוש. בועז הוא בעל ממון שפועלים רבים עובדים עבורו, הם העניים שבאים ללקט שיבולים בשדה. אבל התורה, זו הניתנת לעם במדבר, עדיין נוכחת בבית לחם יהודה. חוקי "לקט פאה ושיכחה" מספר ויקרא - שרירים וקיימים גם עכשיו. הערבות של בועז לעניים קיימת והרוח הראשונית של עם היוצא מבית עבדים להקים חברה שמושתת על ערכי מוסר, נושבת כאן בין דפיה של המגילה העתיקה.
ספר במדבר המתאר את הנדודים לקראת הכניסה לארץ ישראל הוא גם ספר המתאר את התהליך בו עם של עבדים שיוצא ממצריים בחופזה, מתחיל לקבל צורה של חברה. מתחילה להתרקם קהילה של שבטים ומערכת של עם מגובש, היכול לעמוד באתגר של כיבוש הארץ וההתיישבות בה. ומגילת רות מציגה את היעד הזה: דמות החברה שתיבנה בעתיד על יסוד הערכים שהעם קיבל ממשה במדבר. עוד יהיו מעידות רבות בדרך. גם הכניסה לארץ לא תעבור בלי בעיות, אבל יש כאן הצבת חזון ויעד, גם לעתיד הממשי וגם לעתיד לבוא. בועז האציל, בן שבט יהודה, יישא לאשה את רות המואביה, האלמנה, הענייה, הנוכריה. והיא זו שתלד את עובד, אביו של ישי, הסבא של דוד מלך ישראל.
ארגון בינה עוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי