ברוח הימים הללו, במסגרת טוהר התואר בה אסור לומר ערס ופרחה, נתקלתי באיחור בסדרה 'ערסים ופרחות-האליטות החדשות'. הצמד הראשון אפילו לא הניד אצלי ריס, שכן ביום בו איאלץ לבחור בין הלקסיקון הפעיל והציורי שלי לטובת אווירת פוליטיקל קורקט, ברור שאבחר בראשון. הצמד השני, "האליטות החדשות", גרם לעפעפיי לרטט כמה וכמה פעמים.
האליטות החדשות? זה מה שאנחנו רוצים פה? עוד מקורבים של מקורבים של מקורבים שיקבעו פה נורמות איומות? הנה תרחיש שבו שולטות האליטות החדשות:
בוועדות הקבלה ליישובים יבדקו האחראים שהמתקבלים הינם ספרדים גם לפי הבית יוסף וגם לפי מרשם האוכלוסין האחרון מהמאה החמש עשרה שהעבירה ממשלת ספרד כמחווה מיוחדת וכניסיון נואש למשוך אנשי עסקים שיפחיתו את המיתון. באוניברסיטאות מרצים ידברו על קולוניאליזם אשכנזי וכשתלמיד יכין עבודה שבה לא ידובר על הקולוניאליזם הלז, יפסול המרצה את עבודתו מיד. למשרות דרושים יתקבלו ספרדים בלבד ובקלפיות באזורים הבעייתיים, כלומר במעוזי האשכנזים, יתחפשו הספרדים לדוברי יידיש כדי למשוך לבבות. יהיה כספומט אחיד לכל הבנקים ועל השטרות יודפסו שושנה שבבו, יהודה הלוי והייתי רוצה להציע גם את עצמי אלא שאני אסון כלכלי מהלך. בבית המשפט העליון ישבו שלושה או ארבעה ספרדים, ואחד, אשכנזי, יהיה עלה התאנה בהשגחת העדה הספרדית תובב"א. בעולם הדתי- האולפנות והישיבות יצעדו בתהלוכות כבוד לזכרם של הבן איש חי, הבבא סאלי, הרב עובדיה ורבי יוסף קארו.
נשמע מוכר? זה מה שקרה פה שנים רבות מדי (ותודה לאל מתחיל להתמוסס כעת), רק להיפך. וזה מה שיקרה פה רק לכיוון מזרח. יוצרי הסדרה ומשתתפיה פוסעים צעד נוסף ולא רק מתלוננים על הקיפוח: הם רוצים ליצור אליטות, לא פחות. ובמציאות הישראלית המסובכת שלנו, מציאות של מהגרים, הצעד הזה, גם אם מדובר ברמה ההצהרתית, מסוכן מבחינה חברתית.
למעשה, אלו נכנעים לאותו קטלוג ישראלי מאוס שהולך ומצמצם את אפשרויות הבחירה.
בקטלוג הכללי הישראלי לכל איש יש שם, לא שם שבחרו לו הוריו ולא שם שבחרו לו חבריו. אלא שם שבו הוא משמש בתפקיד כלשהו. אם את מרוקאית-את צריכה לכתוב על דברים מרוקאים ולערבב את המטבוחה שלא תידבק, לא חשוב שמה שמעניין אותך זה פנטסיה ועולמות אחרים. אם אתה רמטכ"ל מוכשר נורא מתחילים להידבק לשם שלך ולהעלות כתבות דביליות על מקור השם.
בקטלוג, תחת השם מזרחי נמצאת גם רשימת ערסים. אלא, שכאחת שגדלה כמעט עשר שנים בקרית משה האשכנזית, אני מוכרחה לציין שהיו לא מעט ערסים שמוצאם אי שם בין ערבות סיביר לנהר הריין.
וסלחו לי, מעבר לזה שאני לא מאמינה במשטרת מילים, אדם שלא קורא לערס 'ערס', הוא צדקן מילולי בלתי נסבל, משום שאני בטוחה שאותו אדם לא חושב פעמיים על המילה קיבינמט - קללה גסה מאוד ברוסית. כמו כן, כאחת שדואגת לשלום הציבור, נדמה לי שהכי פחות חשוב זה לדאוג לעלבונו של ערס שכרגע חצה את השמורה בטרקטורון המעצבן שלו ותוך דהרה מטורפת שלף סכין על שלושה אנשים.
והנה, הקטלוג הישראלי מנצח, עובדה: אותם מרואיינים בסדרה 'ערסים ופרחות' חוזרים ומדברים כל הזמן על האוכל החם של אימא ועל החום המזרחי שיש אצלנו, לעומת הקור האשכנזי. וזה בדיוק מה שאשכנזים מסוימים מדקלמים, כי הם חושבים שזה מה שיש לנו, לספרדים, להציע. אבל חוץ מלבכות ולהתלונן אולי כדאי להראות את ההיצע שלנו שממש לא מתמצה בקוסקוס ומעקודה: לספרדים רבים יש אוזן מוסיקלית נהדרת ויש מסורת של פיוטים נפלאים בעלי טקסטים נפלאים. האוזן המוסיקלית תורמת לחידושן של מילים רבות וראו מי עומד בראש האקדמיה ללשון, שהיא הרבה יותר חשובה (ויסלחו לי הפוליטיקאים) מהכנסת. הספרדים מאד לא ליטאים ויש אצלם קיבולת גדולה מאד ליצורים שונים ומשונים, משד ועד אדם מטורף המשוטט בחוצות של עיר, מה שמגדיל את הסיפורים ואת היחס המקבל שלנו לאחר-תכונה שלא נקנית בסדנאות מעצבנות.
וחוץ מזה, הסדרה אנכרוניסטית מדי. יש פה תימנים ואתיופים וגיאורגים שלא קיבלו בכלל ייצוג.
הכביש הראשי במדינה שלנו צר מאוד. כדי שספר יתקבל אתה צריך בהחלט להיות שם, בתוך ברנז'ה עדרית מאוד שכולם עושים בה את אותן תנועות ראש וכולן מקבלים את אותם הפרסים ואותן הביקורות מהחברים שלהם, אחים לאחוות הברנז'ה. אבל אני אומרת שבמקום לרצות להיות באליטה המשעממת הזו, יש מקום הרבה יותר מעניין: השוליים הרחבים שהקטלוג צר מדי עבורם. רבותיי, אם הכביש הראשי צר, בואו נקיים את התרבות האמתית, הנפלאה, הפראית, בשוליים.
וזה, בעיניי, תרחיש הרבה יותר מעניין מתרחיש האליטות: אנחנו נסתובב בשוליים הרחבים ונתעה בסמטאות בזמן שבכביש הראשי ייסעו רק קדימה ואחורה.
אנחנו נסתובב בשוליים ונזהיר ונצטיין ויום אחד כבר לא נצטרך להסתובב בהם באפודים זוהרים.
