פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      פמיניסטיות חרדיות, הבעיה שלכן היא התורה

      פמיניזם אינה תנועה שנועדה לתקן עוול קונקרטי הנגרם לנשים, אלא היא אידיאולוגיה רדיקלית הכופרת בהבדלים בין גבר לאשה ומתכחשת למצב הטבעי. אולם הבעיה שלהן אינה מול הגברים החרדים, אלא מול התורה

      כנס השידוכים, אגודה אחת, מאי 2015 (מור שאולי)
      כנס השידוכים החרדי (צילום: מור שאולי)

      בימים האחרונים סערו הרשתות החברתיות החרדיות בעקבות הדרת נשים לכאורה שהתקיימה בכנס השידוכים של אגודה אחת. בכנס המדובר נערכו סידורי הישיבה באופן בו ישבו הגברים מקדימה והנשים מאחורה. עם זאת, בין הדוברים היו כמה נשים, אחת מהן רווקה שתיארה את ניסיונה בעולם השידוכים, ואחת מהן מנהלת מוסד לחינוך בנות. ככל הנראה השתתפות הנשים בכנס לא הניחה את דעת הפמיניסטיות החרדיות והן יצאו במתקפה זועמת כנגד מארגני הכנס, קראו להחרימו ואף זעמו על הנשים האמיצות שהעזו להשתתף בו.

      מתקפה נזעמת של פמיניסטיות אינה תופעה חריגה בעולם הכללי. רק בשבוע שעבר היינו עדים לצעדה של נשים בלבוש מינימלי או פחות מכך, אשר ביקשו להתריס ברחובה של עיר כנגד העובדה שגופם מהווה גורם משיכה עבור גברים. כך גם מ"מחאת המכנסונים" אשר מושאה הוא אותו עיקרון – העובדה המצערת שעור חשוף של אישה מעורר חוסר שקט אצל גברים בגיל ההתבגרות. תופעות טבע מרתקות אלו, יחסי גברים-נשים, אינן משביעות את רצון הפמיניסטיות והן נלחמות בהן בעוז תחת עקרון חירות האישה ושוויונה. הבעיה היא כי מחאות מסוג זה, אשר גורמות אולי להרמת גבה משועשעת אצל היהודי האורתודוקסי, מחלחלות דווקא בהקשר של יוזמות המכוונות לתיקון ושיפור המצב החברתי בעולם החרדי.

      למתקפות משולחות הרסן האלו, אני - "בעיה" וזה משתי סיבות. האחת כיוון שמחאות אלו מנסות לטרפד יוזמות חברתיות ברוכות. המקרה של "כנס השידוכים" אינו חד פעמי. אותו דפוס פעולה התגלה לפני מספר חודשים בפאנל בחירות שנערך באוניברסיטה העברית ועסק בייצוג הפוליטי של נשים וחרדים עובדים בפוליטיקה המגזרית. אחד מחברי אירגן את הכנס ולשם השמעת קולן של הנשים החרדיות הזמין אל הפאנל חברה בתנועת "לא נבחרות לא בוחרות". אך גם במקרה ההוא את הפמיניסטיות זה לא סיפק, הן התחילו להקשות "מדוע רק אישה אחת?" (בכנס שהשתתפו בו 4 נציגים! – כאילו שיש עשרות נשים בפוליטיקה החרדית ורק מוח שוביניסט קודח יכול לרקוח כזו מזימה של הזמנת משתתפת נשית יחידה בלבד). הן לא הסתפקו בהערה רוטנת וגם לא חשבו לפנות קודם אל מארגני הכנס, אלא החלו במסע הכפשה ברשת החברתית ואף פנו אל דיקנית האוניברסיטה בקריאה לביטול הכנס.

      כנס השידוכים, אגודה אחת, מאי 2015 (מור שאולי)
      קראו להחרים את הכנס ואף זעמו על הנשים האמיצות שהעזו להשתתף בו (צילום: מור שאולי)

      חברי הנזכר הוא אדם ליברלי שזכויות הנשים קרובות לליבו ודומני כי לפני כנס זה אף חשב להגדיר את עצמו כ"פמיניסט". אני יכול רק לומר שההתנהגות המתוארת לעיל לא הוסיפה אצלו הרבה נקודות לזכות הקוראות לעצמן "פמיניסטיות חרדיות". זו אם כן בעיה אחת – הניסיון של הפמיניסטיות החרדיות לתקוע מקלות בגלגלים של יוזמות חברתיות אשר מנסות לשפר את מצב החברה החרדית והיחס לנשים בכלל זה.

      הבעיה היותר חמורה בעיני בהתנהלות זו היא מהותית, אידיאולוגית. מה שניתן ללמוד מהאירועים המתוארים לעיל הוא ש"פמיניזם" אינה תנועה שנועדה לתקן עוול קונקרטי הנגרם לנשים, אלא אידיאולוגיה. "פמיניזם" היא תפיסה רדיקלית הכופרת בהבדלים בין גבר לאשה, מתכחשת למצב הטבעי המוכיח שוב ושוב כי לגבר ולאישה תפקידים שונים במארג החברתי וטוענת בזעם כי "שינוי הטבעים" היא מזימה גברית המכוונת לשעבד את האישה ולהפכה לשפחה. קשה להתווכח מול טענות אלו, כיוון שהן אידיאולוגיה או אמונה, וככאלה לא ניתן לדון בהן באופן רציונלי. אולם היא לא עומדת במבחן התורני, וזו הנקודה החשובה.

      אני רוצה לשאול את הגברות הנכבדות המוחות על סידורי הישיבה – האם ביקרתן פעם בבית-כנסת, לכל הפחות אורתודוקסי? פעם אחרונה שאני הייתי שם הנשים ישבו מאחורה, למעלה, מאחורי מחיצה ווילון. האם אתן מחרימות גם את ההשתתפות בתפילה אורתודוקסית? יתר על כן, הבוקר בתפלת שחרית נתקלתי במקרה בטקסט מאד לא נעים, מאד לא פמיניסטי "שלא עשני אישה". והאם יש צורך להזכיר גם את הפטור של נשים ממצות שהזמן גרמן, הנשענת על תפיסה של "אישה אין דרכה לכבש" או "כל כבודה בת מלך פנימה"? צר לי לאכזב אתכן, אך הבעיה שלכן אינה עם מארגני הכנס, הבעיה שלכן היא התורה.

      כנס השידוכים, אגודה אחת, מאי 2015 (מור שאולי)
      בין הדוברים היו כמה נשים (צילום: מור שאולי)

      זה לא שאני מצדיק את הקיצוניות ההפוכה, את הגיחוך שבמחיקת נשים מתמונות או את הטירוף של נשות השלים. אני, יחד עם מארגני כנס השידוכים ופאנל הבחירות, מאמינים כי יש הרבה מה לשפר בנוגע למעמד האישה בחברה החרדית, ואנו פועלים לשם כך. הבעיה היא שהקבוצה המכנה את עצמה "פמיניסטיות חרדיות" פועלות באופן בוטה וחסר אחריות ומנסות לדחוף אל חברה המאמינה בתורה ובחז"ל אידיאולוגיה מנוגדת בתכלית. העולם היהודי המסורתי מכיר בכך שקיים הבדל מהותי בין גברים לנשים, יש להם תפקידים שונים, יש ביניהם דינמיקה מורכבת וכתוצאה מכך נגזרות מספר השלכות. זה לא אומר שנשים נחותות יותר וגם לא שהן חייבות לשבת מאחור, אבל בקונסטלציה בה קיימת חוסר צניעות, ראוי שהנשים יצטנעו. שיבוש של סדר דברים זה מוביל אותנו בגלישה מהירה אל צעדות בחזה חשוף ומחאות מכנסונים.

      הקבוצה המכונה "חרדים חדשים" ניצבת בפני אתגרים לא פשוטים כאשר מצד אחד אנו חפצים להיות חלק מן העולם המודרני ולא לטמון את הראש בחול ולהסתגר מאחורי חומות של התעלמות. אולם מאידך עלינו להיות זהירים, אסור לנו בשום אופן לאמץ ללא חשדנות כל אמונה ואידיאולוגיה של המודרניות. הערכים שלנו שונים בהרבה מאד מובנים וצריכים להיות ערים לכך. הפמיניסטיות החרדיות לא עשו את הבחנה זו אלא אימצו באופן מלא וחסר ביקורת את האג'נדה הפמיניסטית, ואף את שיטות הפעולה האלימות של תנועה זו. גם אם כיום הן אינן מבקשות להלך במכנסונים, העיקרון המנחה הכופר בהבדלים האימננטיים בין המינים הוא אחד. אני מקווה שהן לא מייצגות את הקול הנשי בקרב מחננו ואינן אלא מיעוט קולני, אך כך או כך, ההבחנה בין הערכים שלנו לערכי המערב היא הלקח שעלינו להפיק מאירוע זה.


      לפרסום מאמרים בדעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.