פרשת השבוע מתחילה בציפייה גדולה. אחרי יציאת מצריים וכל מיני עניינים ועיכובים במדבר - מגיע הדבר האמיתי. בני ישראל מתקרבים אל אזור הנגב. ה' מציע למשה לשלוח מרגלים לתור את הארץ, להביא קצת מודיעין, ללמוד על האויב ולחשוב מה היא הדרך הנכונה לעלות ארצה כנען: "ו?י?ד?ב??ר ה' א?ל-מ?ש??ה ל??אמ?ר ש??ל?ח-ל?ך? א?נ?ש??ים, ו?י?ת?רו? א?ת-א?ר?ץ כ??נ?ע?ן, א?ש??ר-א?נ?י נ?ת?ן ל?ב?נ?י י?ש??ר?א?ל: א?יש? א?ח?ד א?יש? א?ח?ד ל?מ?ט??ה א?ב?ת?יו, ת??ש??ל?חו?כ??ל נ?ש??יא ב?ה?ם. ו?י??ש??ל?ח א?ת?ם מ?ש??ה מ?מ??ד?ב??ר פ??אר?ן, ע?ל-פ??י ה': כ??ל??ם א?נ?ש??ים, ר?אש??י ב?נ?י-י?ש??ר?א?ל ה?מ??ה. ו?י??אמ?ר א?ל?ה?ם ע?לו? ז?ה ב??נ??ג?ב ו?ע?ל?ית?ם א?ת-ה?ה?ר. ו?ר?א?ית?ם א?ת-ה?א?ר?ץ מ?ה-ה?וא; ו?א?ת-ה?ע?ם ה?י??ש??ב ע?ל?יה?--ה?ח?ז?ק הו?א ה?ר?פ?ה, ה?מ?ע?ט הו?א א?ם-ר?ב".
על פניו זה נשמע רעיון טוב ומשה בוחר 12 חבר'ה טובים, אחד מכל שבט, ושולח אותם לראות מה המצב שם בכנען. הם חוזרים ומתברר כי למטבע ישנם שני צדדים: "י?ס?פ??רו?-לו?, ו?י??אמ?רו?, ב??אנו?, א?ל-ה?א?ר?ץ א?ש??ר ש??ל?ח?ת??נו?; ו?ג?ם ז?ב?ת ח?ל?ב ו?ד?ב?ש?, ה?וא--ו?ז?ה-פ??ר?י?ה?". עד כאן הכל טוב ויפה, הם מראים לכולם את פרי הארץ ואת אשכול הענבים הגדול שהוא עד היום סמל משרד התיירות... אבל אז הם ממשיכים: "א?פ?ס כ??י-ע?ז ה?ע?ם, ה?י??ש??ב ב??א?ר?ץ; ו?ה?ע?ר?ים, ב??צ?רו?ת ג??ד?ל?ת מ?א?ד, ו?ג?ם-י?ל?ד?י ה?ע?נ?ק, ר?א?ינו? ש??ם".
הם מספרים את האמת. הארץ באמת זבת חלב ודבש אבל העמים שם חזקים. זהו חטא המרגלים הידוע ואת הסוף אתם ודאי מכירים - ה' מעניש את המרגלים ש"הוציאו דיבת הארץ רעה". החטא הזה מעכב את העם 40 שנה נוספות במדבר. עונש קשה למרגלים שהיו כולם חבר'ה טובים שנבחרו אחד אחד. ועונש איום לעם שהיה כבר קרוב לארץ וצריך לנדוד עכשיו עוד 40 שנה במדבר.
אני זוכר שכילד, מאד התרעמתי ולא הבנתי את אלוהים. שלחתם את המרגלים להביא מודיעין. הם נסעו, הסתכלו, עשו עבודה יסודית ומספרים את האמת. ואז מענישים אותם? מה קורה פה? מה רציתם מהם? שישקרו ולא ימסרו את האמת? העמים בכנען אכן חזקים. למה מענישים את המרגלים?
הבעיה היא כמובן בפרשנות ולא במידע. המידע הוא גולמי ועשרת המרגלים מנתחים את המידע ואומרים" ל?א נו?כ?ל, ל?ע?לו?ת א?ל-ה?ע?ם: כ??י-ח?ז?ק הו?א, מ?מ??נ?ו?."ואילו המיעוט כלב בן יפונה ויהושע בן נון מפרשים אותם נתונים, עליהם אין ויכוח, באופן הפוך: "ו?י??ה?ס כ??ל?ב א?ת-ה?ע?ם, א?ל-מ?ש??ה; ו?י??אמ?ר, ע?ל?ה נ?ע?ל?ה ו?י?ר?ש??נו? א?ת?ה?--כ??י-י?כו?ל נו?כ?ל, ל?ה?."הבעייה כאן שגם בעניין הזה, רוב המרגלים צודקים. הפעם לא בתיאור המדויק של עוצמת הכנענים אלא במצב היכולת והמוטיבציה של העם. הפחד וחוסר הבשלות של עם העבדים מדבר בגרונם וה' או משה מבינים שלא מדובר כאן בפלמ"ח ולא בסיירת גולני ושלעלות לארץ עכשיו, משמעות הדבר הוא תבוסה.
היום ברורה לי ההמתנה ודחיית הכניסה לכנען ב-40 שנה. העם פשוט לא מוכן. אבל שוב לא ברור העונש של המרגלים. הם אומרים מה שראו ומשקפים את רוחו ופחדיו של העם. אז למה הם נענשים?
בערב יום הכרזת המדינה, ה-14 במאי 1948, הייתה ישיבה חשובה של מועצת העם בראשות בן גוריון. הדיון עסק בשאלה - מכריזים על מדינה או דוחים את ההחלטה? משה שרת חזר מארה"ב והביא מסר חד משמעי משר החוץ האמריקאי "אל תכריזו", יגאל ידין, ראש המפקדה הארצית של ההגנה, מסר דו"ח תמציתי ואמר שהסיכויים הם "פיפטי פיפטי". בראיון טלוויזיוני, שנים אחר כך, הוא אמר כי המצב היה גרוע הרבה יותר אבל הוא לא רצה להפחיד את גולדה. בשעה גורלית זו התנהלה הצבעה. התוצאה הייתה על חוד של קול : שישה בעד וארבעה נגד. מספיק שנציג אחד נוסף היה מתנגד ומן הסתם, לא הייתי כותב עכשיו פרשת שבוע בעברית במדינת ישראל.
איננו יודעים מי היו המתנגדים. בן גוריון לא הוציא אותם להורג והם הפכו מאוחר יותר לשרים בממשלת ישראל החדשה. דמוקרטיה היא לא עסק פשוט או קל. לפעמים מצליחים ולעיתים מפסידים. יש גם נבחרי ציבור לא ראויים. יש גם שחיתות לעיתים. אבל ברגעים קשים, היא מוכיחה את עצמה. וכמו שאמר פעם חכם אחד, זו היא צורת המשטר הכי פחות גרועה. וכשאין אלוהים בסביבה ואין קול מן השמיים - נאמין כולנו בדמוקרטיה. אם כן, זו צורת המשטר האנושית ביותר, הגרועה פחות והטובה לנו הישראלים.
ארגון בינה עוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי