פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      גם במחלוקת אנחנו חלק מהשלם

      המחלוקת של קרח הפכה למטבע לשון בעברית. סמל של מחלוקת רעה. מחלוקת אמיתית על השקפת עולם היא ראויה, אך למחלוקת עם אינטרסים אישיים, יש בה פוטנציאל נפיץ וצריך להיזהר מאד. אז איך מזהים אותה?

      כנס האמנים עודד קוטלר (מגד גוזני)
      עודד קוטלר בכנס האמנים (צילום: מגד גוזני)

      למה רק ביום שני לא נאמר "כי טוב" ? אמר רבי חנינא: שבו נבראת מחלוקת שנאמר "ויהי מבדיל בין מים למים". המדרש היפה זה מבראשית רבא מסביר כיצד זכו כל ששת ימי בריאת העולם לציון טוב, או טוב מאד או פעמיים כי טוב, ואילו יום שני נשאר יתום. ההסבר הוא שביום שני נבראה המחלוקת. הפרשה שלנו היא פרשת "המחלוקת". המחלוקת הגדולה בין משה לבין קרח וכל עדתו.

      ועל מה המחלוקת? "ר?ב ל?כ?ם כ??י כ?ל ה?ע?ד?ה כ??ל??ם ק?ד?ש??ים ו?ב?תו?כ?ם ה' ו?מ?ד?ו?ע? ת??ת?נ?ש???או? ע?ל ק?ה?ל ה", קרח הוא בן שבט לוי. ועל פי סדר הילודה במשפחת קהת הוא ראוי להיות נשיא. הוא קורא תיגר על מנהיגותם של משה ואהרון ודורש גם את חלקו בשררה ובשלטון. לא מעט פרשנים רואים בדרישה הזו של קרח דרישה לגיטימית. אבל משה נלחץ ממנה מאד ומבקש מאנשי קרח להקטיר קטורת בנימוק שאלוהים יבחר את הראויים בעיניו לעבודת הקודש. כשהדרמה בשיאה מתגלה פתאום אלוהים זועם, ומבקש להשמיד את כל העם. משה ואהרון מתחננים לפניו בפסוק המפורסם: "האיש אחד יחטא, ועל כל העדה תקצוף?". סוף המחלוקת הוא רע ומר. האדמה פוערת את פיה וקרח וכל עדתו נבלעים בה... סוף הדיון - אין יותר מחלוקת.

      המחלוקת של קרח הפכה להיות מטבע לשון בעברית. וסמל של מחלוקת רעה וקשה. במשנה בפרקי אבות, מחלוקת קרח ומשה מובאת כדוגמא למחלוקת שלא לשם שמיים. "כ??ל מ?ח?לו?ק?ת ש??ה?יא ל?ש??ם ש??מ?י?ם, סו?פ?ה? ל?ה?ת?ק?י??ם. ו?ש??א?ינ?ה? ל?ש??ם ש??מ?י?ם, א?ין סו?פ?ה? ל?ה?ת?ק?י??ם. א?יזו? ה?יא מ?ח?לו?ק?ת ש??ה?יא ל?ש??ם ש??מ?י?ם, זו? מ?ח?לו?ק?ת ה?ל??ל ו?ש??מ??אי. ו?ש??א?ינ?ה? ל?ש??ם ש??מ?י?ם, זו? מ?ח?לו?ק?ת ק?ר?ח ו?כ?ל ע?ד?תו?", מהי מחלוקת לשם שמים? זו היא, על פי חז"ל, מחלוקת עקרונית, ערכית, אידאולוגית. ויכוח אמיתי על השקפת עולם ועל דרך. זו היא, על פי חז"ל, מחלוקת ראויה ורצינית, "מחלוקת לשם שמיים".

      ומה היא מחלוקת שלא לשם שמים? זו מחלוקת על שררה, על כח, על משרה, על כיבודים, על כסף. קרח וכל עדתו רצו חלק בשלטון, תפקידים בעבודת המשכן, חלק בהנהגת העם. זו היא, על פי מחבר המשנה, מחלוקת שלא לשם שמיים. אין כאן גישה ערכית או ויכוח על דרך. סתם מאבק על כח. לא כל הפרשנים מסכימים עם הגישה הפשטנית הזו. רבים מבינים את עניין מחלוקת קרח כמחלוקת שיש בה גם עניין של דרך וערך. ויש גם הרבה עניינים "אישיים" במחלוקת בית שמאי ובית הלל. אבל מעניינת מאד אמירה מאוחרת יותר של ר' זלמן שניאור מלאדי, מייסד חסידות חב"ד. וכך הוא אומר בפרשנות לסוגיית המחלוקת : "הרחמן יצילנו מהמחלוקת לש"ש (לשם שמיים) כי כל הצרות הגדולות ממנה", זו גישה אחרת, ריאלית ומפוכחת לנושא.

      בתקופת חייו של מייסד חב"ד הייתה מחלוקת חריפה בין מתנגדים לחסידים. זו הייתה מחלוקת ערכית אידאולוגית חריפה שנמשכה כמה דורות ולוותה בחרמות קשות והלשנות לשלטון והגיעה עד לשפיכות דמים. מחלוקת מעשית ברורה בזמן ובמקום, כמו מחלוקת קרח, היא מחלוקת פתירה ופשוטה יחסית, מסוג המחלוקות שראשות ועדה בכנסת ומשרה של סגן שר - יכולים לפתור. המחלוקות הקשות והמסוכנות הן המחלוקות האידאולוגיות. המחלוקות לשם שמים.

      רבי שניאור זלמן מלאדי (אתר רשמי , ויקיפדיה)
      "הרחמן יצילנו מהמחלוקת לשם שמיים, כי כל הצרות הגדולות ממנה". ר' זלמן שניאור מלאדי

      כמו מחלוקת הלל ושמאי גם היום בחברה הישראלית יש מחלוקות עמוקות וערכיות, מחלוקות בין ימין ושמאל על גבולות הארץ, מחלוקות בין זרמים שונים בנושאי דת ומדינה, מחלוקות על זכויות אזרח וחופש הביטוי, ומחלוקות על חלוקת העושר ועל אחריות המדינה לרווחת אזרחיה. כל מחלוקת כזו יש בה פוטנציאל נפיץ וצריך להיזהר מאד. הכרחי לנהל מחלוקת מתוך כבוד הדדי ולזכור שכולנו חלקים מהשלם. חלקים – מחלוקת / שלם - שלום


      ארגון בינה עוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי