פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      לא שחור לבן: חרדיות וחילוניות לומדות להכיר

      השכונה המעורבת והמקוטבת שהייתה בעבר לסמל המחלוקת בין חרדים לחילונים עברה לאחרונה מהפך ביוזמת "התנועה הירושלמית", התיאטרון החברתי "משו משו" וארגון "קשר יהודי" שהפכו את השכונה למודל של הידברות ושיח

      לא שחור לבן: חרדיות וחילוניות לומדות להכיר

      קריית יובל הפכה לאחרונה, ואולי בצדק, לסמל המחלוקת בין מה שמכונה "השתלטות חרדית" מצד אחד, ו"התפתחות מבורכת של הציבור החרדי" מהצד השני, כאשר האמת, כרגיל, היא במקום כלשהו באמצע. החרדים נאלצו בגלל המחירים המאמירים לרכוש דירות שיכון זולות בקריית יובל, גילה, נוה יעקב וכדומה. אבל לא תמיד התושבים המקומיים קיבלו אותם בהמון באהבה, למרות העובדה שלעיתים מחיר הדירה שלהם האמיר באופן מפתיע.

      אולם לרבים משני הצדדים צרמה המחלוקות בין השכנים. אחת מהן היא צילי שניידר, שמזה שנים מפעילה את ארגון "קשר יהודי" המחבר אלפי צעירות וצעירים ישראלים לשיחה טלפונית עם פרטנר מן המגזר האחר. בפרויקט שכונות מיוחד שקם בעקבות הקיטוב באזורים מעורבים הוחלט לקיים את השיח הזה לא באמצעות הטלפון כי אם באופן פרונטלי. "אנחנו מאמינים שכך הקשר יותר אמיתי ופחות מאולץ" אומרת מנהלת הפרויקט, חוה הכרמי "בשכונה פחות צריך טלפון. היו אפילו כאלו שאמרו לי 'אין לי מושג מה הטלפון שלה'. כשזה נעשה בתוך השכונה זה הרבה יותר על הדרך. הורדת המתח על ידי היכרות אמיתית ובלתי אמצעית"

      חרדים וחילונים לומדים להכיר בקריית יובל (באדיבות המצולמים)
      (צילום: באדיבות המצלם)
      חרדים וחילונים לומדים להכיר בקריית יובל (באדיבות המצולמים)
      הורדת המתח על ידי היכרות אמיתית (צילום: באדיבות המצלם)

      וכשאתם פניתם לאנשים והצעתם להם להידבר עם חרדי או חילוני באלו תגובות נתקלתם?

      "היו קשיים. נתקלנו בהמון הסתגרות וכניעה לסטריאוטיפים. גם מהצד החילוני וגם מהצד החרדי. ואני יכולה לספר לך שגם לאחר המון מודעות שפרסמנו בכלי פרסום מגוונים ובכל הפלטפורמות שהמדיה מציעה כמעט ולא פנו אלינו. בסופו של דבר רק כאשר אני הגעתי לשם, פיזית, לסופר או לטיפת חלב והצעתי את זה לאנשים הפסיקו לתייג אותי כחרדית וסילקו את החששות, הם גילו אותי פתאום כאדם. זה שבר המון קרח וככה בסופו של דבר היתה נכונות ליצור קשר עם אדם חרדי."

      המפגשים עליהם חוה מדברת נערכים בשכונה בשיתוף עם תיאטרון החברתי "משו משו", כאשר התיאטרון מביא את התכנים האמנותיים ו"קשר יהודי" מביאה את התכנים היהודיים. התיאטרון מורכב מקבוצת אמנים מקצועיים מתחומי הבמה והמוזיקה, העוסקים בתיאטרון חברתי שהגיעו מתל אביב לירושלים במטרה לייצר תיאטרון חברתי.

      "הרעיון הוא לא לדבר על הקונפליקט בצורה ישירה אלא דרך האמנות. כאשר אתה יוצר קשר דרך אמצעי אחר אתה מגיע גם לדברים הקשים בצורה יותר נעימה. לא בצורה מידי קשה" מסבירה הכרמי.

      ולאן אתם חותרים?

      כמובן שהרעיון הוא ליצור קשר ארוך טווח. להזמין הביתה לקפה ולהתקדם. כעת היה לנו פרויקט שנקרא "תיירות פנים" ובו כל אחת התארחה בבית חברתה, שם היא גם צילמה תמונות וסיפרה מה הפתיע אותה, מה תפס את תשומת ליבה, מה שונה שם ממה שהיא מכירה. בהמשך אנחנו גם מתכננים "אירוע בונה שכונה" שיתקיים דווקא במרחב הציבורי. כעת אנחנו מעתיקים את המודל המוצלח מקריית יובל לשכונות מעורבות נוספות כמו גילה ונחלאות".

      חרדים וחילונים לומדים להכיר בקריית יובל (באדיבות המצולמים)
      הרעיון הוא לא לדבר על הקונפליקט בצורה ישירה אלא דרך האמנות. (צילום: באדיבות המצלם)
      חרדים וחילונים לומדים להכיר בקריית יובל (באדיבות המצולמים)
      נתקלנו בהמון הסתגרות וכניעה לסטריאוטיפים. גם מהצד החילוני וגם מהצד החרדי (צילום: באדיבות המצלם)
      חרדים וחילונים לומדים להכיר בקריית יובל (באדיבות המצולמים)
      הם גילו אותי פתאום כאדם (צילום: באדיבות המצלם)

      וכשאת שומעת חילונית שחוששת מהשתלטות חרדית, את מבינה אותה?

      "בהחלט כן. אני שומעת כל הזמן שהחילוניות קובלות על כך ש'לחרדים אי אפשר להעיר הערות' אבל זה בעיקר החשש שלא יגידו מחר שאסור לסיוע בשבת. מבחינתו אסור לו ללכת ברחוב. אני מאמינה שהיו כאלה שביקשו להנמיך את הרדיו והיו כאלה שהעירו להם על לבוש, זה מעצבן וזה גם מתחיל שמה ואתה לא יודע היכן זה יגמר. יכול להיות שגם אני הייתי מרגישה מאויימת אם בבת אחת היו מגיעים לרחוב שלי הרבה חילונים."

      "מצד שני" מדגישה חוה "הדירות כאן התייקרו. החילונים עברו לדירות הרבה יותר טובות כי קיבלו הון כסף על דירת שיכון עלובה שלא שווה כלום. החרדים לא באים לכאן כדי לכבוש, הם באים כי זה זול. ברגע שהם הגיעו המחירים נסקו והתושבים יכלו למכור אותן ולעבור לדירות הרבה יותר טובות ממה שהם הרשו לעצמם לחלום".

      אם החשש מן הצד החילוני מוצדק, במה עוזרים המפגשים?

      "עוזרים המון. ברגע שאתה מכיר מי החרדי הזה, זה פחות מפחיד אותך. הם אומרים לי: 'אה, את החרדית? סבבה, בכיף למה לא. כך יהיה כאן פחות פשע ויותר כבוד למבוגרים'. היו כאן בשכונה רחובות מצוקה שכעת כאשר הגיעו החרדים השתנה משהו מהותי.

      "שמעתי לאורך כל התהליך את אותם המשפטים. לכולם יש מיתוסים. גם לחרדיות וגם לחילוניות. הרבה דברים ממה שהן ראו שונים ממה שהם מכירות ומה שהתקשורת משני הצדדים אנשים והיו בהלם כאשר גילו בצד השני שאנשים אינטליגטים, עם נושא שיחה משותף ושיש עם מי לדבר. אומר לך רק אנקדוטה קטנה: בתחילת המפגש שאלתי את המשתתפות אם הן רוצות קשר קבוע עם מישהי. בשלב הראשון הן ענו בחשש שהן 'צריכות לבדוק', כעת הן חזרו אלי עם תשובה חיובית".

      מי שעומדת מאחורי התיאטרון החברתי ''משו משו'' היא מירית ינאי, תל אביבית שעלתה עם קבוצת אמנים לירושלים לפני כשש שנים. "הגענו לקרית יובל כי זו שכונה גדולה ומגוונת מכל מיני סוגים" היא אומרת לוואלה! יהדות, "יש בה גם חרדים-דתיים-חילונים, גם פערים במעמדות סוציואקונומיות, בין הרחובות הכי קשים לבין רחובות מאוד אמידים, גם עולים מול וותיקים ויהודים מול ערבים. מגוון שמהווה מיקס ישראלי כזה, וכמובן קונפליקטים".

      חרדים וחילונים לומדים להכיר בקריית יובל (באדיבות המצולמים)
      ליצור קשר ארוך טווח (צילום: באדיבות המצלם)
      חרדים וחילונים לומדים להכיר בקריית יובל (באדיבות המצולמים)
      לכולם יש מיתוסים. גם לחרדיות וגם לחילוניות (צילום: באדיבות המצלם)

      וכך את חושבת שתפתרו את הקונפליקטים בשכונה?

      לא לפתור אלא להעלות על פני השטח, לדבר. כאחת שמתגוררת בשכונה יש לי דעה וחוויות אישיות, אבל אני מנסה כמנחה ומובילה להיות ניטרלית לגבי העניין. זה כמו תיאטרון, יש הצגות חינוכיות שנורא ברור מה נכון ומי הצודק, ויש כאלו שמשאירות אותך עם קונפליקט. ככה בדיוק גם כאן, אנחנו ניפגש ונכיר את הראיה האחרת בלי נכון ולא נכון ובלי לנסות לשכנע שתהיה בצד שלי. זה לא יגיע לשום מקום. להסכים לדבר ולהבין שזה לא ייפתר אלא לנסות בתוך התנאים להיות הכי טוב שאנחנו יכולים".

      ולאחר המפגשים את אכן רואה את השינוי?

      "בהחלט כן. היו התחברויות. כך למשל עברתי במקרה ליד בית קפה וראיתי שם משתתפות שנפגשו בספונטניות. אבל בעיקר זו העובדה שעלו נושאים מאוד טעונים וקשים, ממש, שלא נגמרו ב'אוקיי צודקת' אלא בוויכוחים, אבל באווירה נעימה ומכילה ומאפשרת. גם עם הדעות הכי קיצוניות. וזה מרגיש לי משהו מאוד נשי, היכולת להכיל דעות קשות והפוכות או רגשות".

      טלי גילדין מנהלת פרויקט "מעורבת ירושלמית" של התנועה הירושלמית אומרת לוואלה! יהדות כי התנועה הירושלמית פועלת להצמחת מנהיגות נשית קהילתית בשכונות הקונפליקט ברחבי העיר, "המטרה היא לייצר שפה משותפת ולקדם ביחד צרכים משותפים לאיכות חיים טובה יותר".