פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      סדנאות למוגנות מינית: מעכשיו גם אצל הדתיים והחרדים

      מהם הסימנים שמראים כי ילד עבר תקיפה מינית? מה הגבול בין מיניות בריאה למיניות מוגזמת? ואיך בכלל מדברים על זה בציבור הדתי והחרדי? פרויקט חדש בשם "לתת פה" של שני יזמים דתיים, יעביר סדנאות על מוגנות מינית בבתי ספר דתיים

      לימודי מיניות בציבור הדתי (מערכת וואלה! NEWS , לתת פה)
      (צילום: לתת פה)

      מיזם חדש שמיועד לציבור הדתי והחרדי יעביר סדנאות הסברה והגנה נגד פגיעות מיניות. כמה ימים לאחר שדווח בתקשורת כי קורבנות תקיפה מינית בציבור הדתי מרגישים אבודים ולא יכולים לפנות לקבלת ייעוץ מרבנים, אני פוגשת שני יזמים דתיים שפיתחו תוכנית מיוחדת העוסקת בנושא. המיזם משתייך לארגון PresenTense, ארגון שמפעיל מאיצי יזמות וחדשנות – טכנולוגיים, עסקיים, חברתיים – בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.

      שני היזמים הם רן יהושוע, מחנך דרך מוזיקה ומורה לתיאטרון, ושניאור וולקר, מטפל בפסיכודרמה ומתמחה בטיפול בפגיעות מיניות בציבור הדתי והחרדי. השניים טוענים כי בימים אלו יש פתיחות רבה ומודעות גדולה יותר למיניות, אבל הרבה חוסר ידע. רן יהושוע אומר כי "יש תחושה שגם בציבור הדתי לאומי, וגם בציבור החרדי נפתח משהו בשנים האחרונות. זו הכרה במציאות הזאת של פגיעות מיניות. עם רצון עז להתמודד עם זה" .

      למיזם החדש שבמסגרתו הם יעבירו סדנאות בבתי ספר יסודיים במגזר הדתי ובקרוב גם במגזר החרדי, הם קוראים "לתת פה". לטענתם, צריך לדבר על מיניות ולדעת גם איך לתת פה לדברים. "זה נושא שהוא טאבו, אבל זה נמצא בכל מקום. הקושי הגדול היום הוא לדבר בצורה כנה על דברים. צריך לדעת לדבר על מיניות בצורה נכונה ובריאה ולאט לאט הדברים ייפתחו", אומר וולקר.

      מה הייחודיות של המיזם "לתת פה"?

      "הייחודיות היא שאנחנו מעבירים כמה סדנאות יחד עם סימולציות של משחק", מסביר וולקר. "דרמה היא כלי נהדר, שדרכו לא רק מדברים. אנשים מצליחים למצוא פתרונות לכל מיני סיטואציות. החלטתי לקחת הדרכה בתחום והתמחיתי ספציפית בטיפול בפגיעות מיניות בציבור הדתי והחרדי. ככה במיזם אנחנו מתמקדים במבנה התרבותי והמיוחד של הציבור הדתי והחרדי".

      יהושוע מדבר על ההשתדלות למציאת השפה המתאימה לשיח הזה: "השפה של הדתיים והחרדים היא קריטית, אפשר לדבר כמעט על הכול. השאלה היא רק איך אומרים את זה".

      יהושוע מציין למשל כי המילה "מיניות" היא מילה מאוד קשה לשימוש ואפילו קצת בוטה במגזר הדתי. מצד שני הוא אומר, כשאומרים "קדושת הגוף" זה עדין יותר ומתקבל בקלות רבה יותר. כך שהשפה היא מאוד מרכזית בעבודה עם ציבור שנחשב לשמרני.

      לימודי מיניות בציבור הדתי (מערכת וואלה! NEWS , לתת פה)
      השפה של הדתיים והחרדים היא קריטית (צילום: לתת פה)
      לימודי מיניות בציבור הדתי (מערכת וואלה! NEWS , לתת פה)
      אפשר לדבר כמעט על הכל. השאלה היא רק איך אומרים את זה (צילום: לתת פה)

      במה הציבור הדתי שונה מהציבור החרדי ביחס שלו למיניות? מדובר בשתי קבוצות שונות.

      "אי-אפשר להגדיר את ההבדל במילה, אלא המבנה התרבותי שונה", אומר וולקר, "להיכנס לתוך קהילה חרדית זה אחרת מקהילה דתית. צריך לרכוש את האמון שלהם, צריך לדעת עם מי לשתף פעולה. עם הרבנים והמנהיגים. בעיקר אצל החרדים. לפעמים אתה צריך להבין את המנגנון בשביל לעשות את העבודה בצורה מדוייקת ונכונה יותר".

      וולקר מוסיף כי הוא עבד עם הציבור החרדי כמטפל, ושהם מתכננים שהמיזם שלהם יועבר בבתי ספר של החינוך החרדי כבר השנה הבאה.

      "חשוב לדעת, באופן כללי מבחינה סטטיסטית, אין מחקר מקיף על כך שיש יותר פגיעות מיניות בציבור הדתי והחרדי מבציבור החילוני". אומר יהודע, עם זאת הוא מציין כי יש קושי יותר גדול לדבר על מיניות במגזרים שמרניים.

      נדמה שיש היום בעיה באופן כללי לדבר על מיניות גם בציבור החילוני, ולא רק בציבור הדתי והחרדי.

      יהושוע מסכים עם הטענה. "יש המון חשיפה למיניות אבל אין דיבור אמיתי וכן על כך. הדבר הראשון לפחות שצריך להיות זה – להיות מוגן, גם בציבור החילוני, הדתי והחרדי, כולם מבינים שזה נחוץ. בייחוד עם כל מה שקורה היום באינטרנט והפורנוגרפיה שזמינה ונגישה לכל אחד".

      לימודי מיניות בציבור הדתי (מערכת וואלה! NEWS , לתת פה)
      הדבר הראשון לפחות שצריך להיות זה – להיות מוגן (צילום: לתת פה)

      איך מדברים "על זה"?

      עובדה מעניינת במיוחד היא, שהמיזם "לתת פה" בכלל התפתח והגיע מיישובים הנחשבים בהגדרתם לחרדים לאומיים בבנימין. "עבדתי תחת מרכז שנקרא 'גוונים' והם קידמו את הפרוייקט הזה ונתנו לו במה", מספר וולקר, "הם שותפים לשינוי גדול בשיח בכל המגזר הדתי. כי חשוב לנו שאת המידע הזה ילדים יקבלו ממקום אחראי". את הסדנאות של המיזם הם מעבירים להורים, מורים וילדים בכיתות א' – ו'.

      מהו התוכן שאתם מעבירים בסדנאות הללו?

      יהושע מדבר על המבנה של התכנית עצמה. "התכנית מורכבת מסדנאות שיועברו להורים, מורים ולאחר מכן גם לילדים. בגלל שאנחנו רוצים ליצור פתיחות אצל הילדים, אנחנו חייבים לתת כלים למבוגרים. יש לדוגמא שתי סדנאות למורים שבהם מדברים על היכרות עם עולם הפגיעות המיניות. איפה הם עומדים מול התוכן הזה. איך מדברים עם ילד. עושים גם סימולציות ומספרים להם מה יהיה אחר כך בסדנה של הילדים".

      ואיך המבוגרים מגיבים לשיחה?

      "הרבה פעמים הורים קצת חוששים מהשיחה כי הם חושבים אחר כך על סימנים שמראים שהילד עבר פגיעה מינית", אומר יהושע. "הם מבקשים שידברו איתם על כל מה שקשור למיניות בשביל שהם לא ילמדו את זה ברחוב. אז אנחנו מדברים על זה, וגם מפנים אותם למקומות ששם יש מידע נגיש, מקצועי ומוסמך".

      רן ושניאור מעידים כי להורים יש לא מעט שאלות, לדוגמה איך מזהים פגיעה מינית או מהי התפתחות מינית תקינה. "יש הרגשה שהגבולות הולכים ומיטשטשים בעידן שלנו. אנחנו דווקא בעד סקרנות מינית טבעית ונורמלית לילדים". מציין רן. "מניסיון. ככל שהמבוגר יבין איך המערכת עובדת הוא יהיה רגוע יותר, כי אם משהו קורה אז הוא ידע גם איך להתנהל מול הילדים" מוסיף שניאור. אחת הדוגמאות שהיזמים נתנו לשיח פתוח בנושא הוא לדבר עליו כבדרך אגב, ולא בצורה בוטה ואגרסיבית, למשל " קראתי כתבה בעיתון שדיברה על מחקר כך וכך".

      יונית דמארי, היא אמא לשלושה ילדים בבית הספר היסודי "פסגות" שנמצא ביישוב פסגות, והיא מעידה כי המפגש עם שניאור וולקר וצוות המדריכים, היה מפגש שנגע בנקודות רגישות והועבר בצורה מותאמת במיוחד למגזר הדתי. "שמחתי מאוד שילדיי יעברו את הסדנה, כי הם צריכים להיות מודעים. לצערנו, אחוז הפגיעות המיניות והנגישות לתכנים לא ראויים זה משהו שעלה מאוד בשנים האחרונות".

      בתור אמא, את לא פוחדת שהסדנה תחשוף את הילדים למיניות?

      כן. זה נושא מאוד סבוך. צריך לדעת איך ללכת בין הטיפות. כי אתה לא רוצה להרוס את התמימות של הילד, אבל זו תופעה שהיא כן קיימת. צריך ממש לשמור על האיזון של כמה לחשוף ומה לחשוף, כי אם יש ילדים שלא נחשפו אז לא צריך בכוח לחשוף אותם".

      את מרגישה שזה נושא חוצה מגזרים?

      "בהחלט. היום אין לנו את הפריבילגיה לא לדבר על הנושאים האלה, כי זה כל כך רגיש ונפוץ. שאין ברירה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו, בכל המגזרים גם במגזר החרדי והחילוני. כולם צריכים לדבר על זה ולהיות מודעים".

      דמארי הדגישה וציינה כי יש חשיבת גבוהה לשפה המשותפת שמוצאים עם הילדים. לדוגמה, כיצד מדברים על האיברים המוצנעים מבלי להביך יותר מדי? אפשר להשתמש במילה "ברית" או "מקום פרטי" במקום בכינויים הרגילים של איברי המין. ככה אפשר לדבר על הנושא מבלי ליצור מבוכה מיותרת בין המבוגרים והילדים. "לפעמים אני מרגישה שאנשים חיים קצת בבועה, כי ביישובים דתיים לא חושבים שיכול לקרות משהו לילד. אבל צריך לפקוח עשר עיניים ולהיות כל הזמן עם היד על הדופק. אם אנחנו מדברים על בתי ספר דתיים, חשוב שדווקא אדם דתי כמו שניאור, יעביר את הסדנה. כי הוא מגיע מתוך המגזר ויודע איך לגשת אליו".

      לימודי מיניות בציבור הדתי (מערכת וואלה! NEWS , לתת פה)
      להורים יש לא מעט שאלות. רן יהושוע ושניאור וולקר (צילום: לתת פה)
      לימודי מיניות בציבור הדתי (באדיבות המצולמים , באדיבות המצלם)
      צריך לדעת איך ללכת בין הטיפות (צילום: לתת פה)

      "עדיף להיזהר מאשר להצטער"

      לאחר המפגש עם ההורים והמורים יש סדנה מיוחדת לתלמידים. למורים ולהורים מדובר במפגשים של כשלוש שעות ואצל התלמידים המפגש הוא של שעה. אחרי שבית הספר עבר את התהליך, ישנו מופע בית ספר מסכם. "זה מופע שכתבנו שיש שם שירים מקוריים ומערכונים מקוריים. נגיד השיר 'יש לי למי לספר'. 'איך שמים לב לחבר', 'הגוף שלי הוא רק שלי' ועוד כל מיני קטעים שמעצימים את הנושא ואת החשיבות שלו" מספר וולקר.

      במפגשים עם התלמידים אחד המסרים המרכזיים שרוצים להעביר בנוגע למוגנות מינית הוא לדעת לומר "לא", ושידעו לאן הם פונים במקרה של מצוקה. "אנחנו עושים תרגילים חוויתיים, לדוגמא מדגימים איזה מרחק צריך לשמור מאדם אחר, עד כמה מותר התקרב אליו. או למשל איך חברים בכיתה יכולים לשים לב אם משהו קרה לאחד התלמידים".

      ואיך הם יכולים לזהות מצוקה אמיתית?

      "במהלך הפעילות, הילדים מסתכלים על המנחה והמורה מסתכל על הילדים", מסביר יהושע, "ואז ניתן לשים לב להתנהגויות חריגות שיכולות להעיד על מצוקה. למשל אם יש לך שהוא מאוד מאוד שמח ופתאום הוא נהיה כבוי. או ילד שהוא שקט ופתאום הוא משתנה ומראה עניין רב בנושא. ילד ששואל המון המון שאלות".

      ומה לגבי בתי ספר תיכוניים, זה גם בתכנון?

      וולקר מודה ששואלים אותו את השאלה הזאת לא מעט, "שואלים אותנו כל הזמן למה רק בתי ספר יסודיים, יש מצב שזה יגיע לתיכונים. אבל זה פרויקט מיוחד ואני ורן שנינו גדלנו בציבור הדתי ואנחנו רוצים משהו שהוא יהיה טוב. אז אנחנו מתחילים עם זה, ונראה מה יהיה בהמשך".