פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הפרדות מוגזמות אינן מונעות עבריינות מין

      התמורות שחלו במעמד הנשים הן חלק מתהליך מבורך של התקדמות האנושות, ואסור שחששות מופרזים בענייני צניעות יחזירו את הגלגל אחורנית. הניסיון מלמד שרבנים הפועלים באובססיביות למען הפרדה מגדרית ולחיזוק הצניעות, אינם בהכרח חסינים יותר

      חרדיות (AP , Kevin Frayer)
      (צילום: Kevin Frayer. AP)

      אחד הפסוקים המפורסמים שאמר בלעם הוא: "מ?ה ט??בו? א?ה?ל?יך? י?ע?ק?ב מ?ש??כ??נ?ת?יך? י?ש??ר?א?ל" (במדבר כד, ה), ולפי מדרשים שונים הוא התכוון לשבח בכך את עם ישראל על כך שהם מקפידים בענייני צניעות. כך מובא בילקוט שמעוני: "ובשעה שירדו למצרים היו צנועים כל אחד ואחד בתוך אהלו שנאמר איש וביתו באו, לא ראובן היה מביט באשתו של שמעון ולא שמעון באשתו של ראובן, אלא כל אחד באהלו צנוע ואפילו כשהיו שישים רבוא במדבר כך היו צנועים ולא היה אחד מהם פותח פתחו כנגד פתחו של חברו, כיון שצפה בלעם וירא ישראל שוכן לשבטיו, התחיל משבחן מה טובו אהליך יעקב" (בלק, רמז תשעא).

      בלעם היטיב להבין שאם הצניעות היא מקור חוסנו של עם ישראל, הרי פגיעה בה יכולה להחליש אותו ולערער את עוצמתו הרוחנית. לכן משנכשל בניסיונותיו לקלל את ישראל, בחר להציע למלך מואב מזימה של זימה לפתות את בני ישראל לזנות עם בנות מואב, ובהמשך אותן בנות פיתו אותם גם לעבוד עבודה זרה (במדבר כה, א-ב). מי שהוביל את חגיגת הזנות היה לא אחר מאשר נשיא בישראל, זמרי, שאמנם כבר היה בגיל הפנסיה, אולם כפי שלימדו חכמים: "אין אפוטרופוס לעריות", וכך למרות מעמדו, ולמרות גילו המבוגר, הוא כשל בעברה.

      גם בזמננו אנו מופתעים לא פעם להיווכח שגם אנשים "טובים" ו"חשובים" מסתבכים באיסורי עריות, ובימים האחרונים ישנן שמועות איתנות המספרות על דוגמה מובהקת לכך של רב ידוע שכנראה סרח. לדברי חז"ל אין מקום להיות מופתעים שכן הם קבעו כי "כל הגדול מחברו, יצרו גדול הימנו" (סוכה, נב, א) לדבריהם, דווקא אנשים מכובדים ובעלי מעמד תורני גבוה צריכים להיזהר יותר שלא לבוא לידי עברה.

      יש הסבורים שמעשי ניאוף והטרדה מינית בזמננו נובעים כולם מהמתירנות המאפיינת את התקופה, ואף מעצם העובדה שאנו חיים בחברה מעורבת. כיוון שכך הם נאבקים למען הפרדה מגדרית בחינוך ובמקומות העבודה, במרחב הציבורי ובכל מקום אפשרי. ברם, המציאות מלמדת שהפרדות מוגזמות אינן מונעות עבריינות מין, וכי הן מדירות בנות ונשים ללא הצדקה. התמורות שחלו במעמד הנשים בזמננו הן חלק מתהליך מבורך של התקדמות האנושות, ואסור שחששות מופרזים בענייני צניעות יחזירו את הגלגל אחורנית. הניסיון מלמד שרבנים ואנשי חינוך הפועלים באינטנסיביות או אף באובססיביות למען הפרדה מגדרית ולחיזוק הצניעות, אינם בהכרח חסינים יותר מפני מעידות ונפילות בנושא זה.


      דרך הפעולה הנכונה היא לכונן אווירה בריאה ועניינית בחברה שלנו, מתוך מטרה לשמור על נורמות של צניעות, בד בבד עם השמירה על מעמדן של נשים ועל יכולתן להשתלב בכל מרחבי העשייה באופן שוויוני. לשם כך יש לקבוע בכל מקום קוד אתי מתאים, ולהקפיד על יישומו. בשיח הצניעות בזמננו יש לתת את הדעת על כמה עקרונות: ראשית, שיח הצניעות צריך להיעשות בצניעות. שנית, דרישות הצניעות צריכות להיות שקולות ומידתיות. שלישית, נשים צריכות להיות הקול הדומיננטי בשיח הצניעות כיום, ואסור שהוא יוכתב מלמעלה על-ידי גברים הקובעים לנשים את אופי התנהלותן ואופן לבושן. רביעית, כללי הצניעות לא ידרשו וויתורים רק מנשים. גברים נתבעים לא פחות להקפיד על התנהגותם, ולהיות אחראים להטמעת הצניעות בחברה.

      הרב החשוד בעבירות מין, יוני 2015 (מערכת וואלה! NEWS , מאיר וקנין)
      "אין אפוטרופוס לעריות". הרב מצפת החשוד במעשים מגונים בנשים (צילום: מאיר וקנין)

      כמובן שערך הצניעות אינו מצטמצם רק לעניינים גופניים. מיכה הנביא מזכיר לנו בהפטרה שיש לערך זה גם משמעות פנימית ורוחנית, שהיא חשובה לא פחות. מיכה אומר: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך". הצניעות החיצונית-גופנית והצניעות כתנועה נפשית ופנימית הם שני היבטים המשלימים זה את זה.

      בזמננו החיצוניות מושלת בכיפה, המראה האטרקטיבי והתדמית הפופולארית שולטים ביד רמה בתקשורת, בפרסומות ובמרחב הציבורי. דווקא כיום אסור לזנוח את ערך הצניעות על שני ממדיו, אך חשוב ליישם אותם בדרך ראויה, שבה יבואו לידי ביטוי כבוד האדם, זכויותיו וחובותיו, הן כגבר והן כאישה.