עכשיו זה אקדמי: חרדים וחילונים לומדים לחיות יחד

בקורס גישור ייחודי וראשון מסוגו שהתקיים באוניברסיטת בר אילן בשיתוף מיזם פלוגתא השתתפו עשרות סטודנטים וחרדים על מנת ללמוד ולגשר בנושאים הנפיצים בין חרדים לחילונים

אהרון קריב
(צילום: מערכת וואלה! NEWS, פלוגתא)

אירוע יוצא דופן התקיים באוניברסיטת בר אילן: טקס הענקת תעודות לבוגרי קורס גישור משותף לסטודנטים ולאברכים. הקורס הועבר על ידי התכנית ללימודי יישוב וניהול סכסוכים בקמפוס, בשיתוף עם מיזם פלוגתא. מקבלי התעודות היו סטודנטים לתואר שני, לצד אברכים מבני ברק, חלקם אף ללא תעודת בגרות.

הקורס הייחודי עסק בשאלות זהות במרחב הישראלי, ולמשתתפים ניתנה ההזדמנות ללמוד תוך כדי חוויה של 'ניהול סכסוך' משלהם. הקורס שנמשך כשישה חודשים ובמהלכו הוכשרו המשתתפים למגשרים וקיבלו כלים לגישור, ניהול בעיות ופתרון סכסוכים. בין הנושאים שעלו תוך כדי הקורס ניתן למנות גם את סוגיית השבת, השוויון בנטל, נישואים, הדרת נשים ועוד. נושאים אלו נידונו גם במפגש הסיום, אליו הוזמנו גם פרופ' אפרים תבורי, ד"ר רויטל חמי-זינמן ומר דניאל קנדלר.

כחלק מן הקורס יצאו המשתתפים גם לסיור בבני ברק אשר הסתיים על כוס בירה וסיעור מוחות לדיון מונחה העוסק בסוגיות ליבתיות שבין שני המגזרים. סוגיות שבבסיסן כל אחד מן הצדדים מאמין בכל נפשו ובכל מאודו שהוא זה שדואג, אחראי ונושא את ה"עול" לבית הלאומי.

מוטי, חרדי שהשתתף בקורס אומר לוואלה!יהדות "אני תמיד שואל את עצמי האם אפשרי לגור יחד, להבין וגם ולפתור מחלוקות בשסע הכל כך גדול הזה בין חרדים לחילונים?

"תמיד טוענים שהחילונים רק מוותרים, וזה כנראה נכון, כי מהצד הדתי אין אפשרות לוותר על ערכי היהדות. באחד המפגשים היה נראה לי שכן, שאפשר לבחון כל מקרה לגופו ולראות. ולהבחין בין ערכים לצרכים ומה ניתן לגשר. אבל שבוע לאחר מכן כשקיימנו מפגש אמיתי על הנושאים שבמחלוקת, הרוחות התלהטו, הטונים עלו ושוב נראה היה שאין סיכוי לגשר אי פעם.

"ואז הבנתי, אחד מעקרונות הגישור הוא היות המגשר נייטרלי - שאין לו שום ענין ודעה בנושא. תמצאו לי אחד כזה במדינת ישראל. וכשהצדדים הם גם המגושרים ומעורבים רגשית, הרבה אמוציות וכעסים יש בשסע הזה שאינם מאפשרים לקיים דיון אמיתי על מה חשוב ומה לא, מה ניתן להגיע להסכמה ומה לא. וכך הפערים רק הולכים וגדלים."

אבל גם למוטי יש תובנה חיובית: "דוקא יש גם משו מקסים בעיניי בזה, עצם הימצאותן של הרגשות האלו, מעידות על אכפתיות גדולה ועמוקה שיש לנו זה מזה ועל גורלנו וייעודנו המשותף."

מהצד הדתי אין אפשרות לוותר על ערכי היהדות (צילום: מערכת וואלה! NEWS, פלוגתא)
תמיד טוענים שהחילונים רק מוותרים, וזה כנראה נכון" (צילום: מערכת וואלה! NEWS, פלוגתא)

ערן, ממשתתפי הקורס, מסביר כי "לעתים קרובות אין אמת אחת אבסולוטית. במהלך סיור משותף בבני ברק, ילד חרדי בן 8 שאל את אחד החילונים: "מה אתם עושים פה? לומדים להיות יהודים "? זו בדיוק המחלוקת שלשמה התגייסנו-לנסות לקבל האחד את השני, לנסות באמת ובתמים להבין מבלי להתגונן, לקבל את השוני ולגשר עליו באמצעות הבנת הצרכים המתחבאים בצל העמדות"


ורד, סטודנטית המשתתפת בקורס מספרת על החששות שליוו אותה "החשש במפגש הראשון היה דו כיווני. אני מאמינה שככה גם הרצון ללמידה על הצד האחר. השאלה הנשאלת היא עתה מה כל אחד מאיתנו עשה ועושה למען בניית הגשר? היוזמה האישית ולא הציפיה שהיוזמה תגיע מה"אחר" לא ברמה הקבוצתית. באופן אישי, כמה שיתפנו, הקשבנו, חשפנו את דעותינו, הושטנו יד לכיוון הצד השני . עד כמה אני יכולה להשתחרר מהדעות איתן חייתי עד היום?"


דניאל קנדלר, ממובילי יוזמת פלוגתא, מסביר את הרעיון מאחורי המהלך: " סיפור עממי מספר על דב וענק שנפגשו באמצע גשר צר מאוד. שניהם רצו לחצות את הגשר בכיוונים נגדיים, אבל אף אחד מהם לא היה מוכן לוותר ולחזור אחורה כדי לפנות מקום לשני. הדב והענק עמדו זה מול זה במשך כשעה, ולאחר הבינו שאף מאחד מהם לא ילך אחורה ושאי אפשר לזרוק אד את השני מהגשר, הם פשוט התקרבו זה לזה, התחבקו, הסתובבו אט אט תוך כדי. הם נפרדו לשלום, וכל אחד יכל כעת בחופשיות להמשיך לצד השני. הסיפור הנחמד הזה מבטא את תמציתו של רעיון

הגישור. כששני צדדים מעורבים בסכסוך, הפתרון האידיאלי הוא לאו דווקא פשרה. לעיתים ניתן להגיע לפתרון מוסכם וטוב יותר דווקא כשנעים זה לכיוון זה מבלי שאני מוותר על הערכים והצרכים העמוקים שלי. זה מה שלמדו ויישמו משתתפי קורס הגישור בבר אילן"

נראה כי גם בימים בהם קיים ריחוק לכאורה בין המגזרים, יש עדיין אנשים וקבוצות הפועלות בכל דרך ולומדות כיצד ניתן לפשר לגשר ולקשר.

לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

התרעות פיקוד העורף

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully