לא כל דבר שכותבים אודות הרבנים ותפקידם הוא בהכרח פגיעה בהם ובמעמדם. לפעמים בדיוק ההיפך, הדבר נועד לשמור על כבודם ומעמדם. איזה יתרון יש לרב שבדרך כלל לא מכיר את האנשים שבאים לפתחו ושואלים כיצד לקרוא לילד, בחירת מקצוע, מקום מגורים וכו'. איזה תשובה יכול לתת הרב לאדם שלא יוכל לקבל אצל אנשים קרובים לו, משפחתו והוריו שמכירים אותו לפני ולפנים. ואם בכל זאת באים לרב עם אותן השאלות, הרב בגדלות הנפש יכול לסרב ולהגיד שהשאלה אינה במקומה ושהוא יכול בכוחותיו הוא להשיב עליה לא פחות טוב ממנו.
פרשת הרב מהצפון שנחשפה בשבוע האחרון הכתה גלים, תלמידים, חסידים וציונים דתיים רבים. ובאחת אנחנו חוזרים לפרשייה קודמת וכואבת מאוד של רב נערץ בציבור הדתי לאומי שנאלץ לבצע גלות עקב התנהגות "שאינה הולמת".
אני, בניגוד לכותרות, לא הזדעזעתי. לא בגלל שלא הייתי חסיד ולא בגלל שאני לא נשמע לרבנים. לא הזדעזעתי מהסיבה שרב הוא בנאדם וככזה כל הפיתויים וההתמודדויות חלות גם עליו, וגם הוא צריך להלחם כאחד האדם ואף יותר, עם היצר.
אנו נמצאים בתקופה שרבנים הולכים רחוק מידי עם התואר שלהם, עם התפקיד שלהם ועם המעמד שלהם. במקרים רבים הגבולות מטשטשים והם מרשים לעצמם יותר מידי. הבעיה המרכזית במקרה דנן היא כמובן עם "רועה העדר" אך לדעתי האישית, ישנה בעיה עם הצאן שהלך אחריו.
אסור שתלמידים וקהילה יעצמו עיניים למראה או דברים הנאמרים שאינם מתיישרים עם ההיגיון וימשיכו הלאה כאילו שום דבר לא קרה, גם כאשר נורות אדומות נדלקות ומהבהבות. עוד יותר מסוכן כשמתחילים לתרץ התנהגויות משונות ולא הולמות של הרב כתקינות וחיים בהכחשה.
אותו ציבור שממאן לראות את המציאות נכוחה, ביום בהיר אחד כשהפרשה מתפוצצת, אותם אנשים מתרסקים ועוברים משבר תהומי שממנו לא מצליחים להתרומם ולהשתקם. מ?א?יג?ר?א ר?מ?א ל?ב?יר?א ע?מ?יק?ת??א כאן, הוא הרבה יותר דרמטי והרסני.
גם אני שואל, גם אני מתייעץ, זה חלק אינטגראלי מחיי. כשיש לי שאלה הלכתית אני ניגש לרב ושואל וכמובן נענה לפסיקה. כך חונכתי וכך אשתדל לחנך את ילדיי. הבעיה היא כאשר הרב הופך ל"פסיכולוג" ואחר כך ל"מטפל אלטרנטיבי" ולאחר מכן "גורו". המדרון חלקלק ומסוכן מאוד. הרב אט אט משווה לעצמו כוחות מאגיים ונכנס לדמות שהוא יצר לעצמו ומאמין באמת ובתמים שהוא כזה. שהוא לא כחסידיו ותלמידיו, הוא למעלה מהם. בהרבה למעלה מהם.
רב של קהילה חייב לדעת גבולות מה אסור ומה מותר, מה יכולותיו, מה מעבר ליכולותיו, מה המקרים שבהם רשאי לטפל, כיצד הדרך בה הוא מטפל, ובאלו מקרים אסור לו לטפל . הפיתרון לכל זה הוא הכשרת רבנים לקהילה כדוגמת ארגון ברקאי. כשרב מגיע להנהיג קהילה הוא צריך לעבור קורס משמעותי ונרחב שנותן לו את הכלים להתמודדות נכונה ואחראית עם הקהילה עליה הוא מופקד הן בענייני הלכה, והן בענייני הקהילה הרבים והמגוונים. על כל דבר קטן בחיים אנו עוברים הכשרה וקורס, אז מדוע שרבנים לא יעברו הכשרה להנהגה? בתפקיד המשמעותי של רבנות קהילה לעיתים מדובר בחיי אדם ממש.
בנוסף, הייתי ממליץ להעמיד נשים (רבניות, מלומדות) מנהיגות שיהוו כתובת למקרים שבהם קיים קושי לפנות לרב מסיבות מובנות. הציונות הדתית מחנכת לגדל אנשים חושבים ולוקחים אחריות על עצמם וסביבתם מבלי להיות תלויים כאחרון החסידים השוטים.
"החכם עיניו בראשו, וכסיל בחושך הולך..." (קהלת ב', כ"ב)
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.