הפרשה מזמנת לנו השבוע שני דיונים במנהיגות: הסיפור הראשון הוא על מנהיגות נשית, השני הוא על המנהיגות! במסגרת חלוקת הנחלות לעתיד לבוא בארץ כנען מחלקים נחלות על פי בית אב: "א?ך?-ב??גו?ר?ל, י?ח?ל?ק א?ת-ה?א?ר?ץ: ל?ש??מו?ת מ?ט?ו?ת-א?ב?ת?ם, י?נ?ח?לו?". בשלב זה פונות אל משה מספר נשים הידועות במקרא כבנות צלפחד וכך מסופר:
"ות??ק?ר?ב?נ?ה ב??נו?ת צ?ל?פ?ח?ד ב??ן ח?פ?ר ב??ן ג??ל?ע?ד ב??ן מ?כ?יר ב??ן מ?נ?ש???ה ל?מ?ש??פ??ח?ת מ?נ?ש???ה ב?ן יו?ס?ף ו?א?ל??ה ש??מו?ת ב??נ?ת?יו מ?ח?ל?ה נ?ע?ה ו?ח?ג?ל?ה ו?מ?ל?כ??ה ו?ת?ר?צ?ה: ו?ת??ע?מ?ד?נ?ה ל?פ?נ?י מ?ש??ה ו?ל?פ?נ?י א?ל?ע?ז?ר ה?כ??ה?ן ו?ל?פ?נ?י ה?נ??ש??יא?ם ו?כ?ל ה?ע?ד?ה פ??ת?ח א?ה?ל מו?ע?ד ל?אמ?ר: א?ב?ינו? מ?ת ב??מ??ד?ב??ר ו?הו?א ל?א ה?י?ה ב??תו?ך? ה?ע?ד?ה ה?נ?ו?ע?ד?ים ע?ל ה' ב??ע?ד?ת ק?ר?ח כ??י ב?ח?ט?או? מ?ת ו?ב?נ?ים ל?א ה?יו? לו?: ל?מ??ה י?ג??ר?ע ש??ם א?ב?ינו? מ?ת?ו?ך? מ?ש??פ??ח?ת?ו? כ??י א?ין לו? ב??ן ת??נ?ה ל??נו? א?ח?ז??ה ב??תו?ך? א?ח?י א?ב?ינו?: ו?י??ק?ר?ב מ?ש??ה א?ת מ?ש??פ??ט?ן ל?פ?נ?י ה': ו?י??אמ?ר ה' א?ל מ?ש??ה ל??אמ?ר: כ??ן ב??נו?ת צ?ל?פ?ח?ד ד??ב?ר?ת נ?ת?ן ת??ת??ן ל?ה?ם א?ח?ז??ת נ?ח?ל?ה ב??תו?ך? א?ח?י א?ב?יה?ם ו?ה?ע?ב?ר?ת?? א?ת נ?ח?ל?ת א?ב?יה?ן ל?ה?ן: ו?א?ל ב??נ?י י?ש??ר?א?ל ת??ד?ב??ר ל?אמ?ר א?יש? כ??י י?מו?ת ו?ב?ן א?ין לו? ו?ה?ע?ב?ר?ת??ם א?ת נ?ח?ל?תו? ל?ב?ת?ו?".
בנות צלפחד מבינות שלא יקבלו נחלה ויש להן את האומץ לעמוד בפני משה לתבוע נחלה. זה לא פשוט להיות פמיניסטית בעולם פטריארכלי. הן גם נוקטות בדרך עקיפה - הנחלה היא בעבור אבא. כלומר, ברור שרק גברים יורשים ארץ. אבל אסור ששם אבינו יגרע. משה מביא את הנושא לפני אלוהים והוא פוסק לטובתן. המעז מנצח. לפעמים נשים שחיות בצל פחד, מעיזות ויורשות ארץ. זהו מסר חשוב קדום לנשים: אתן חייבות להעז על מנת להתקדם.
העניין השני הוא חילופי מנהיגות בהנהגת העם. "וי?ד?ב??ר מ?ש??ה א?ל ה' ל?אמ?ר: י?פ?ק?ד ה' א?ל?ה?י ה?רו?ח?ת ל?כ?ל ב??ש??ר א?יש? ע?ל ה?ע?ד?ה: א?ש??ר י?צ?א ל?פ?נ?יה?ם ו?א?ש??ר י?ב?א ל?פ?נ?יה?ם ו?א?ש??ר יו?צ?יא?ם ו?א?ש??ר י?ב?יא?ם ו?ל?א ת?ה?י?ה ע?ד?ת ה' כ??צ??אן א?ש??ר א?ין ל?ה?ם ר?ע?ה". משה מבין שהוא עומד לסיים את חייו ומבקש מנהיג שהוא אדם כמוהו בצלמו ובדמותו. אדם שממלא את כל התפקידים ופועל מול עם עבדים פסיבי. הוא מאמין שדרוש עכשיו איש חזון (כמו משה רבנו) שהוציא את העם ממצריים.
יהושע נבחר: "ו?י??אמ?ר י?הו?ה א?ל-מ?ש??ה, ק?ח-ל?ך? א?ת-י?הו?ש??ע? ב??ן-נו?ן--א?יש?, א?ש??ר-רו?ח? ב?ו?; ו?ס?מ?כ?ת?? א?ת-י?ד?ך?, ע?ל?יו". ויהושע הוא מנהיג מסוג אחר. הוא מעורב בעם ופועל יחד עם הכהנים וראשי המטות. "ה?ע?מ?ד?ת?? א?תו?, ל?פ?נ?י א?ל?ע?ז?ר ה?כ??ה?ן, ו?ל?פ?נ?י, כ??ל-ה?ע?ד?ה; ו?צ?ו??ית?ה א?תו?, ל?ע?ינ?יה?ם". הוא מנהיג שצמח מתוך העם ובא לשרת את העם בדרכו לרשת את ארץ כנען. זה לא משה החוזה, זה יהושע "הציונות המעשית".
ההבדל בין חוזה ובין הוזה הוא בדיוק ההבדל בין חזון להזיה. מנהיגים כמשה יש רק אחד בכמה דורות. השבוע אנו מציינים את יום השנה למותו של חוזה אחר - בנימין זאב הרצל, יהודי "יפה כזה עם זקן עד החזה" גם הוא היה איש חזון שנאמר עליו לא פעם, שמזלו שנפטר לפני שהתחיל החלק המעשי של הציונות. יש מנהיגים שמתגלים בשלב הקריטי שבו צריך לסמן דרך ויש מנהיגים ומובילים את העם יחד לדרך המורכבת של הקיום היומיומי. ואיזה סוג של מנהיגים יש לנו היום? לאלוקים פתרונים...
שבת שלום
ארגון בינה עוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי