תשעה באב: חלופת מכתבים נדירה בין מפקדים לחיילים ערב הכיבוש הבבלי

סיפור אחריתה של ממלכת יהודה הוא האירוע המתועד ביותר בתקופת הבית הראשון. נוסף על הידיעות הרבות המופיעות בתנ"ך, ובעיקר בספר מלכים ב' ובספר ירמיה, מצויים בידינו מקורות היסטוריים חוץ-מקראיים וממצאים ארכיאולוגיים, כמו האוסטרקונים שלפנינו, המשלימים את התיאורים המקראיים ומציירים תמונה מורכבת על מהלך האירועים שקדמו לחורבן ירושלים.

בערים רבות בממלכות ישראל ויהודה בימי הבית הראשון נהוג היה לכתוב בדיו על פיסות חרס של כלים שבורים, מעין מחזור חומרים בעת העתיקה. אמצעי כתיבה נפוץ זה, המכונה 'אוסטרקון', שימש לכתיבת רשימות, חוזים משפטיים וגם, כפי שאפשר לראות כאן, מכתבים.

המכתבים מתוארכים לשלהי המאה השביעית עד ראשית המאה השישית לפנה"ס, ומוצגים כיום בתערוכת "על נהרות בבל" במוזאון ארצות המקרא.

העדות הראשונה מופיעה על גבי אוסטרקון מהעיר לכיש, אשר לדעת רוב החוקרים נושא תיעוד דרמטי של נפילתה של העיר עזקה בידי האויב. באוסטרקון נכתב בכתב עברי קדום דיווח על כך שה"אות" בעזקה – כנראה מדורה או עשן ששימשו לתקשורת בין המוצבים השונים – כבה. הדיווח מנוסח במילים העבריות: "כ??י ל?א נ?ר?א?ה א?ת ע?ז?ק?ה", ונראה כי הוא נשלח ממקום שממנו ניתן היה לראות את הערים עזקה ולכיש. שתי ערים אלה נזכרות בספר ירמיהו כשתי ערי המבצר האחרונות שלא נכבשו בידי בבל, ערב החורבן: "ו?ח?יל מ?ל?ך? ב??ב?ל נ?ל?ח?מ?ים ע?ל י?רו?ש??ל?‍?ם ו?ע?ל כ??ל ע?ר?י י?הו?ד?ה ה?נ?ו?ת?רו?ת א?ל ל?כ?יש? ו?א?ל ע?ז?ק?ה כ??י ה?נ??ה נ?ש??א?רו? ב??ע?ר?י י?הו?ד?ה ע?ר?י מ?ב?צ?ר" (ירמיהו ל"ד, ז). הנה הכיתוב המלא, מבוסס על: ש' אחיטוב, הכתב והמכתב, תשס"ה.

י?שׁ?מ?ע יהו[ה א?ת א?ד?]נ?י ע?ת?? כ??י??ם שׁ?מ?ע?ת ט?ב.
ו?ע?ת? כ??כ?ל א?שׁ?ר שׁ?ל?ח א?ד?נ?י כ??ן ע?שׂ?ה ע?ב?ד??ך?.
כ??ת?ב?ת??י ע?ל ה?ד??ל?ת כ??כ?ל א?ש?ר שׁ?ל?ח?ת?? א?ל?י.
ו?כ?י שׁ?ל?ח א?דנ??י ע?ל ד??ב?ר ב??ית ה?ר?פ?ד א?ין שׁ?ם א?ד?ם.
ו?ס?מ?כ?י?הו? ל?ק?ח?ה שׁ?מ?ע?י?הו? ו?י??ע?ל?הו? ה?ע?יר?ה
ו?ע?ב?ד??ך? א?ינ?נ??י שׁ?ל?ח? שׁ?מ??ה א?ת?ה עו?[ד הי??ם] כ??י א?ם
ב??ת?ס?ב??ת ה?ב??ק?ר [א?שׁ?ל?ח?הו?]
ו?י?ד?ע כ??י א?ל מ?שּׂ?א?ת ל?כ?ישׁ נ?ח?נו? ש???מ?ר?ם כ?כ?ל ה?א?ת?ת
א?ש?ר נ?ת?ן א?ד?נ?י,
כ??י ל?א נ?ר?א?ה א?ת ע?ז?ק?ה.

אוסטרקון חרס נוסף מהעיר לכיש, מתייחס, גם הוא בכתב עברי קדום, לאירועי הכיבוש הבבלי. ייתכן אף כי במכתב זה נזכרים "הכשדים", כלומר האויבים הבבלים. שני האוסטרקונים נמצאו במצודת השער של לכיש, שהייתה עיר המבצר השנייה בחשיבותה בממלכת יהודה.

א?ל א?ד?נ?י י?או?ש:
י?ר?א יה-וה א?ת א?ד?נ?י א?ת ה?ע?ת ה?ז??ה שׁ?ל?ם!
מ?י ע?ב?ד??ך? כ??ל?ב כ??י שׁ?ל?ח א?ד?נ?י א?[ת ס?פ?]ר ה?מ??ל?ך [ו?א?ת]
ס?פ?ר?י ה?ש???ר?[ם ל?אמ?]ר ק?ר?א נ?א.
ו?ה?נ??ה ד??ב?ר?י ה?[שּׂ?ר?ם] ל?א ט?ב?ם ל?ר?פ?ת? י?ד?י כ??שׁ?ד??ם(?)
[ו?ל?ה?שׁ?]ק?ט י?ד?י ה?א?[י?ב?ם]...

(התרגום מאנגלית, מבוסס על: The Renewed Archaeological Excavations at Lachish; 1973-1994-D. Ussishkin.)

על גבי אוסטרקון נוסף מהעיר ערד, שנתגלה במצודה שהגנה על גבולה הדרום-מזרחי של ממלכת יהודה, מובע חשש מפני איום אדומי. במכתב זה מופיעה פקודה בהולה לשלוח 50 חיילים אל ישוב בשם רמת נגב "פן תבוא אדום שמה". החשש המובע במכתב מפני חדירת אדום אל שטחה של ממלכת יהודה משתלב עם עדויות נוספות על מעורבותה הפעילה של אדום בחורבנה של ירושלים, כפי שמלמד מזמור קל"ז בתהלים הפותח במילים "על נהרות בבל": "ז?כ?ר ה ל?ב?נ?י א?דו?ם א?ת יו?ם י?רו?ש??ל??ם ה?א?מ?ר?ים ע?רו? ע?רו? ע?ד ה?י?סו?ד ב??ה?" (תהלים קל"ז, פסוק ז).


מ?ער?ד? 50 (אנשים) ו?מ?ק??ינ?[ה... (אנשים)]
ו?שׁ?ל?ח?ת??ם א?ת?ם ר?מ?ת נ?ג?[ב ב??י?]ד מ?ל?כ??י??הו? ב??ן ק?ר?ב?אור
ו?ה?ב?ק?יד?ם ע?ל י?ד א?ל?ישׁ?ע ב??ן י?ר?מ?י?הו? ב??ר?מ?ת נ?ג?ב,
פ??ן י?ק?ר?ה א?ת ה?ע?יר ד??ב?ר.
ו?ד?ב?ר ה?מ??ל?ך? א?ת??כ?ם ב??נ?ב?שׁ?כ?ם.
ה?נ??ה שׁ?ל?ח?ת??י ל?ה?ע?יד ב??כ?ם ה?י??ם:
ה?א?נ?שׁ?ם א?ת א?ל?ישׁ?ע,
פ??ן ת??ב?א א?ד?ם שׁ?מ??ה.