פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נחשף מפעל יהודי לייצור נרות מן התקופה הרומית

      מפעל הנרות הראשון המשויך ליצרן יהודי מן התקופה הרומית התגלה ביישוב שיחין שבגליל על ידי מכון כנרת. היישוב מוזכר במשנה כעוסק בבניית כלי חרס, כעת הממצאים הארכיאולוגיים מאששים זאת

      נחשף מפעל יהודי לייצור נרות מן התקופה הרומית (יח"צ , טום אלן)
      (צילום: טום אלן)

      מפעל ביתי לייצור נרות שמן מהתקופה הרומית, הראשון שמתגלה בישראל ומשויך ליישוב היהודי, התגלה באתר היישוב היהודי שיחין בגליל, בחפירה המשותפת למכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית, במכללה האקדמית כנרת בראשות ד"ר מרדכי אביעם וד"ר ריילי סטריינג' מאוניברסיטת סמפורד באלבמה, ארה"ב.

      זו השנה הרביעית שנערכות חפירות באתר היישוב היהודי שיחין שמצפון לציפורי, כיום בשטח הגן הלאומי ציפורי. במהלך החפירות התגלה בית יוצר לנרות שמן מהתקופה הרומית, בן למעלה מ-2,000 שנה, הראשון שנחשף בישראל של יצרן נרות יהודי ואף התגלה חלק מביתו של יצרן הנרות. במהלך החפירות התגלו גם מאות שברי נרות שמן וכן שברי תבניות שמהן יוצרו הנרות – שני חלקי הנר, העליון והתחתון שבהמשך חוברו יחדיו ונצרפו בתנור. מספר התבניות שהתגלו הגיע לעשרים, הכמות הגדולה ביותר שהתגלתה בארץ באתר אחד.

      זהו האתר הראשון המתגלה בישראל של ייצור נרות המשויך לקדר יהודי. בעבר התגלה בארץ רק אתר נוסף אחד של ייצור נרות בכפר הערבי בית נטיף שבשפלת יהודה, כיום שולי העיר בית שמש. האתר נחשף עוד בתקופת המנדט הבריטי אולם התברר כי מדובר בקדר נוכרי שייצר בין השאר צלמיות חרס המשויכות לעבודת אלילים.

      באחד מחדרי הבית בשיחין נתגלו במפולת כעשרה נרות שמן, כמעט שלמים כמו גם שברים של שתי תבניות, האחת מעוטרת ברימונים. הנרות עצמם עשויים באופן מפתיע מחומר גס, באיכות נמוכה ובלי התאמה מלאה בחיבור שני החלקים. נראה כי נרות אלו נעשו על ידי מתלמדים, אולי בני משפחה, שהתאמנו במקצוע המשפחתי.

      הכפר שיחין ידוע במשנה ובתלמוד (בבא מציעא) כיישוב של קדרים שייצרו בעיקר קנקני אגירה במהלך התקופה הרומית. במקום היה פעיל בדרך קבע מסחר ערני של חומרי גלם לייצור קדירות, והמשנה מתייחסת להשפעתו על כוחות השוק החריגים שהיו שם.

      עוד מצוין בתלמוד (נדה דף ס"א) כי תושבי הכפר היו זהירים בהלכות הטהרה. כאשר אחת ממערות האזור הייתה ידועה ככזו שקיימת בה טומאה של עצמות אדם מת, הם בחרו לברר בעצמם. לאחר בדיקה יסודית בקרקעית המערה הם החליטו שאין במקום עצמות וכי אין מקום לחשש. לאחר כמה ימים חזרו פועלים מן העבודה וגשם שוטף אילץ אותם למצוא מסתור במערה. כאשר הם נעצו את המעדרים בקרקע הם מצאו את הסיבה לשמועה: מצבור של עצמות הוסתר שם. אירוע זה לימד אותם להתייחס ביתר זהירות לשמועות ולא לסמוך באופן שרירותי על בדיקות השטח. באחת העונות הקודמות התגלה גם שבר נר מעוטר במנורה בעלת שבעה קנים, ויחד עם גילויים של שברי כלי אבן האופייניים ליישוב היהודי וגם מקווה טהרה, ניתן להוכיח כי מדובר ביישוב יהודי.

      נחשף מפעל יהודי לייצור נרות מן התקופה הרומית (יח"צ , טום אלן)
      תושבי הכפר היו זהירים בהלכות הטהרה. (צילום: טום אלן)

      כבר בעונות הראשונות התגלו אכן עדויות ברורות לייצור מסיבי של כלי חרס לאגירה, לבישול וגם להגשה. נמצאו אלפי שברי חרסים שנזרקו כפסולת של כבשני היוצרים שפעלו במקום. עדויות אלו מתחברות למסקנות חוקרים שונים שסיירו במקום בשנים שעברו וזיהו את המקום, כמו גם מסקנות שעלו מחפירות ציפורי, העיר היהודית המעטירה ששכנה כשני ק"מ בלבד מדרום לכפר, כיום בתוך שטחו של הגן הלאומי ציפורי.

      ד"ר מוטי אביעם, חוקר במכון לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת מספר כי "זוהי העונה הרביעית שבה אנו חוזרים לחפירות בשיחין ובכל שנה ממשיכים למצוא תגליות מרגשות ומפתיעות ששופכות אור על ההיסטוריה ואורך החיים ביישוב היהודי בגליל. יצרן הנרות בשיחין פעל כפי הנראה במהלך שלהי המאה הראשונה ובמהלך המאה השנייה לספירה. בעונות הבאות נמשיך לחשוף גם את בית יצרן הנרות וגם את שרידי בית הכנסת שהתגלה בעונות הקודמות".