בדרך כלל, אדם שנפגע נפשית נשלח אוטומטית לפסיכולוג או פסיכיאטר. בישיבת 'רעותא' השוכנת במושב כרמל שבהר חברון, זה עובד אחרת. בעזרת הקשבה לנשמה הפנימית ומוזיקה שמולחנת על ידי ראש הישיבה, מצליחה הנהלת הישיבה לקבל תלמידים פגועי נפש ולשלבם בישיבה העוזרת להם בשיקום הנפש הלכה למעשה.
"יוסי (שם בדוי נ.ג.) למשל, הגיע אלינו לאחר אשפוז ממושך של כמעט שנה" מספר ראש הישיבה הרב נתן הופנר "הוא עבר התמוטטות כוללת שגרמה להזיות והתפרצויות. הוא הגיע אלינו עם מינון תרופות גבוה מאד ועם תופעות הלוואי הרגילות רעידת ידיים, חוסר יכולת להתרכז וצורך מוגזם בשינה. כשהוא הגיע, הוא תכנן לשהות במקום כמה ימים ואז ללכת. בפועל הוא נשאר אצלנו למעלה משנתיים ועד היום הוא שומר על קשר".
איך פועלת השיטה?
"אנחנו ישיבה עם חמישים חבר'ה 'רגילים', ובכל תקופה אנו מקבלים מישהו שנפגע נפשית. אחד או שניים. כך למשל אצל יוסי אנחנו השתדלנו למצוא את הנקודות החזקות שלו. קושי נפשי אינו מעיד בהכרח מעיד על חוסר אינטליגנציה או כישרון. יוסי הוא בחור מוכשר, כך שביקשנו ממנו לאחר תקופה שלמד בישיבה שילמד עם בחורים צעירים וילמד אותם גמרא, וכמו כן ילמד אותם מידי פעם 'ניגונים'." מסביר הרב. "הוא היה מצטרף אלינו לטיולים המשותפים לכלל התלמידים, האוויר והאווירה שהוא ספג במהלך הטיול, שיחות הנפש שערך עם חבר'ה רבים, ההשתלבות שלו בלימוד בישיבה עד שהגיע ליום לימוד מלא תוגברו בד בבד עם הורדת מינון התרופות. בסופו של דבר הוא הגיע למצב שבו הוא לא נזקק לתרופות בכלל. הרופא שלו הגדיר את המצב שלו כנס".
"האווירה המוזיקלית מאוד עוזרת לפגועי נפש", מספר הרב הופנר. "לפעמים החבר'ה מלמדים פה נגינה האחד את השני. היה בחור שסבל מדיכאון עמוק, היה חולה במאניה-דיפרסיה, בכל בוקר היו מספר בחורים שמגיעים אליו ורוקדים איתו חצי שעה עד שהוא מעלה חיוך".
הרב נתן הופנר הוא בוגר ישיבת מרכז הרב וחסיד של האדמו"ר מאמשינוב. בעבודתו הייחודית הוא יוצק ארצישראליות מבית מדרשו של הרב קוק בתוספת כמויות הגונות של דביקות חסידית בניחוח 'טישים'. (עריכת שולחן חסידית סביב הרבי המלווה בדברי תורה ושירי דביקות) לא פעם הוא חוטא בעצמו בהלחנה. כשניגון עולה בראשו בזמן השבת, כדי לא לאבד אותו, הוא מלמד קבוצת תלמידים את הניגון עד שהם זוכרים אותו היטב. לאחר מכן, התלמידים מקליטים את כל הניגונים באולפן ומפיקים אותם לדיסק שמעבד נערן אשחר, גם הוא אחד מן התלמידים.
"האופי של הניגונים הוא ארצישראלי, ולכן הלכנו על כיוון של חבר'ה שמשחזרים את חווית השירה המקורית של שירת השבת המקורית. כמעט ואין בדיסק סולנים, עבדנו בלי אגו", מחייך הרב "רק בשיר אחד או שניים היו סולנים וגם זה היה בספונטניות מבלי שתיכננו את זה".
מה הייחודיות של יוצר שהוא גם לומד תורה?
"ככל שאדם לומר יותר תורה, המוזיקה יותר אצילית, עדינה ומשאירה מקום לרקע עלום. מרחב גדול יותר של רוח. לדוגמה; בסוף כל קונצרט יש שקט כזה לפני מחיאות-הכפיים, מכיר את זה? שם אתה מוצא רגע של רגש עמוק מאוד. מי שלומד תורה לפני היצירה, יש לו את השקט הטהור הזה. אפשר לומר שיש ברגע הזה המון הקשבה לעתיד, לטוב של המציאות, וממנו היוצר שואב את יצירתו. שומעים את זה גם בתוצאה הסופית, גם אם קשה להגדיר את זה במילים. זה יותר הרגשה ממילים".
אתה מקשיב למוזיקה ואתה יכול להרגיש מי יוצר מתוך מקום רוחני או לא?
"בדרך כלל כן, אפשר לזהות מי יוצר מתוך מקום של תורה".
אומרים שמוזיקה משפיעה על הנשמה לטוב ולרע. עד כמה מוזיקה שנחשבת 'יצרית' יכולה להשפיע על המאזין?
"לא ברמה של קיום מצוות, אבל בהרגשה הכללית זה בוודאי. כולנו נחשפים להמון סוגים של מוזיקה ברמה הרגשית. מי ששומע מוזיקה לועזית זה משפיע עליו. זה מייצר תנועות בנפש. זה לא שהוא ילך ויעשה 'עבירות' או 'מצוות', זו יומרה להגיד את זה שעד כדי כך זה משפיע. אם תשמע את המוזיקה של ארנון שיינברג למשל, תשמע שיש שם הרבה אימה וייאוש. אתה לא נהיה חרד בלילה בגלל זה, אבל משהו מההלך המייאש הזה נמצא בנפש שלך וזה משפיע. ולפעמים כדאי לוותר על זה, למענך."