אין איסור הלכתי להיות שר במדינת ישראל או בכל מדינה שהיא. הבעיה בעיקרה היא אידיאולוגית. באופן פרדוכסלי, המסורת הפוליטית החרדית היא שלא למנות שר בממשלה, אך אין כל מניעה לכהן כשר חרדי בכל מדינה אחרת.
הסיבה נובעת מהיחס התיאולוגי למדינת ישראל. מנקודת מבט חרדית, מדינת ישראל היא לא גלות ולא גאולה. הקמת המדינה כפי שהיא, היא תופעה היסטורית חדשה שלא הייתה עד כה. היא אינה גלות - כי אנחנו בארץ ישראל. אך היא אינה גאולה - כי השלטון הוא חילוני ולא רואה עצמו מחויב לעולם ההלכה. מצב כזה לא היה בכל דברי ימי ישראל.
בניגוד לזרם הציוני דתי, הרואה במדינה ראשית צמיחת גאולתנו, ובניגוד לעדה החרדית הרואה במדינה מעשה שטן (וכל שלטון יהודי אסור, גם אם הרב שך עומד בראשו, כי כל שלטון יהודי לפני ביאת המשיח הוא עבירה על גזירת הגלות) הזרם המרכזי בעולם החרדי רואה את המדינה כמציאות קיימת, ומגדיר את מצבו של החרדי כנתון בגלות בין יהודים. תפיסה זו, אינה רואה את המדינה כגאולה ולא כמעשה שטן.
מבחינה זו, הזרם החרדי המרכזי מכיר במדינת ישראל דה פקטו, אך לא דה יורה. המדינה היא תופעה היסטורית חשובה, ככל תופעה היסטורית אחרת, וללא כל מטען הלכתי. אין בכלל הבטחה אלוקית כלשהי שהמדינה תמשיך להתקיים.
זו הסיבה, שלמרות שאין איסור הלכתי לכהן כשר בממשלת ישראל, התפתחה מסורת פוליטית חרדית המקובלת זה עשרות שנים, ומונהגת על ידי גדולי הדור - ללא קשר להרכב הממשלה או הקואליציה - שלא למנות שר, כי במינוי כזה יש מרכיב של הזדהות עם מדינת ישראל וסוג של הכרה דה יורה בה.
סיבה נוספת לאי מינוי שר, היא הצורך בנטילת אחריות להחלטות הממשלה הנוגדות את ההלכה. נניח שהממשלה תכיר בגיור רפורמי, דבר הנוגד באופן מוחלט את ההלכה, הרי למרות שהשר החרדי יצביע נגד ההחלטה - קיימת אחריות קולקטיבית של הממשלה להחלטותיה, ובעצם ישיבתו בממשלה הוא נוטל חלק באחריות זו.
סיבה שלישית נעוצה בבעיה מוסרית קשה. הממשלה מכריעה בשאלות מדיניות ויציאה למלחמה. החרדי אינו שולח את בניו לשרת בצבא ולכן אינו יכול מבחינה מוסרית להכריע בשאלות של חיים ומוות, ולהצביע על יציאה למלחמה או בשאלות מדיניות של שלום והחזרת שטחים. הדילמות המדיניות כרוכות בשאלות של חיים ומוות, שאין לכאורה לחרדי זכות מוסרית להכריע בהן.
אלא שמאחר ואין מניעה הלכתית לחרדי להתמנות כשר, והנוהג מבוסס כאמור על עקרונות שבהשקפת עולם, יתכן שלאור החלטת הבג"ץ יישקל בחיוב מינוי כזה, באיזון הכולל של הרווח הפוליטי והחומרי וההפסד האידיאולוגי.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.