וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שומטים את הקרקע ואת המחיצות

טל שפירא

1.9.2015 / 16:00

שיתוף פעולה חקלאי יוצא דופן של חילוניים מקיבוץ נגבה ודתיים ממושב משואות יצחק הופך את שנת השמיטה לחגיגה משותפת. האם מפה תצא הבשורה לכל הארץ?

שנת שמיטה. מאשקה ליטבק, מערכת וואלה! NEWS
שנת שמיטה/מערכת וואלה! NEWS, מאשקה ליטבק

שנת השמיטה מתקרבת לסיומה ובקיבוץ נגבה ובמושב משואות יצחק השוכנים באזור מישור החוף הדרומי בסמוך לאשקלון מסתכלים לאחור בגאווה. שני המשקים החלו לשתף פעולה כבר מתחילת שנות ה-2000, אולם לא מעט חששות ליוו את החקלאים בקיבוץ החילוני ובמושב הדתי כאשר החליטו לבצע גם בשנת השמיטה הנוכחית שיתוף פעולה חקלאי. "המצב הקשה של החקלאות בסוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים, חייב את החקלאים להתייעלות, אם נפשם חפצה להמשיך ולעבד את הקרקע" אומר יגאל רביב, מנהל "גד"ש (גידולי שדה) דגנים" המשותף. "למרות החששות מצד שני השותפים, הרצון להמשיך ולעבד את הקרקע גבר על החשש".

לצורך כך, הוקם בתחילת השנה צוות שכלל נציגים מנגבה וממשואות ואת רב המושב משואות יצחק, הרב מאיר נהוראי, להתוויית הדרך שבה יפעלו בשנת השמיטה הנוכחית. "השנה בצעד יוצא דופן נזרעו 8000 דונם לפני שנת השמיטה על מנת להימנע ממכירת קרקעות ומעבודות במהלך השמיטה" אומר הרב נהוראי ומוסיף, "מהלך זה הוא צעד מסוכן מבחינה כלכלית אך הוא קיבל אישור של אנשי נגבה ומשואות יצחק. כרגע השדות אינן מעובדות וכולם ממתינים בקוצר רוח לצאת השמיטה על מנת שנוכל להיכנס עם הכלים ולעבוד".

שנת שמיטה. מאשקה ליטבק, מערכת וואלה! NEWS
הוקם בתחילת השנה צוות שכלל נציגים מנגבה וממשואות/מערכת וואלה! NEWS, מאשקה ליטבק

לשנת השמיטה יש הלכות רבות ולכן ההתייעצויות ואופן קבלת ההחלטות נעשו במשותף עם רב המושב. "הקפדנו על כך שפעולות שהיו חייבות להתבצע על ידי גויים בוצעו ע"י גויים, ומה שניתן היה לבצע ע"י יהודים בוצע ע"י יהודים" אומר רביב. "בנוסף, ביצענו "היתר מכירה" (מכירת הקרקע לגוי) בחלקות השדה שנותרו, דאגנו למכור את התוצרת למזון לבע"ח. כעת, החלקות רק מחכות לנו שנוכל לבצע בהן את הפעולות הדרושות לזריעה בשנה הקרובה. מדובר בניסיון לא קטן עבור חקלאים שרוצים לעבד את הקרקע שלהם בזמן"

רבים מבני המושב חששו כי הדבר אינו מעשי מאחר וישנה מורכבות בעבודת כפיים של דתיים וחילוניים בשבת ובשנת שמיטה. תוך זמן קצר החששות התפוגגו ובני המושב והקיבוץ החלו לעבוד בצוותא. "שיתוף הפעולה היום יומי הוא רגיל לגמרי. המשרדים בנגבה, מוסך הכלים במשואות יצחק. בשבת וחג לא עובדים, לא מזיזים את הכלים החקלאים עד צאת השבת או החג, מערכת ההשקיה פועלת לבד בעזרת מחשב וללא מגע יד אדם" אומרת מאשקה ליטבק, מקיבוץ נגבה. "היקף השטחים של משואות יצחק ונגבה הוא 19,000 דונם. בין הגידולים יש חיטה, שעורה, פטרוזיליה, חמניות, תפוח אדמה, גזר, עגבניות, כותנה, זיתים, שקדים, אבוקדו, אפרסמון ועוד".

בימים אלו, שיתופי פעולה חוצי מגזרים הם נוף נדיר. שיתוף זה קיים שנים רבות וניתן לראות ללא ספק כי היד עוד נטויה. "אני מוריד את הכובע בפני אנשי נגבה, שקיבלו את שמירת השבת והמצוות מבחינת גידולי השדה ללא סימני שאלה ותהיות", אומר ישראל שי ממשואות יצחק. הוא מוסיף כי "שמיטה תמיד היוותה סימן שאלה ברור. בכל פעם מחדש אנו מגדירים ביושר את המטרות שלנו. קיים אמון מוחלט ברמה האישית ולכן שנה זו אינה מהווה מכשול מבחינת שני הצדדים".

יגאל רביב מחזק את דבריו של שי, "בצוות משותף, יש כאלה שמתחברים רעיונית להלכות התורה ויש כאלה שפחות. למרות זאת אני רוצה לציין שגם אלה שפחות הקפידו על ההחלטות, בצעו את הפעולות כפי שהרב הנחה וזה משקף את שיתוף הפעולה המדהים בין שתי אוכלוסיות שונות בהשקפתן".

שנת שמיטה. מאשקה ליטבק, מערכת וואלה! NEWS
בני המושב והקיבוץ החלו לעבוד בצוותא/מערכת וואלה! NEWS, מאשקה ליטבק

ניתן להתרשם כי שיתוף הפעולה פותח לבעלי המשקים אופקים חדשים, "לנו חברי נגבה התגלה העולם הדתי, למדנו טוב יותר על כשרות" אומרת ליטבק. "אני לא אביא ביום ראשון עוגה שנשארה לי מיום שבת, כי המטבח שלי אינו כשר. אני מקפידה על הטבלת כלים חדשים לפני שימוש בפינת הקפה ולעולם לא אשלח אימייל או הודעת סמס בשבת לאדם דתי שומר מצוות". כשמזכירים להם את תחילת הדרך, ישראל מציין כי "בהתחלה, רעיון שיתופי של דתיים וחילוניים העלה המון סימני שאלה, זה לא היה נראה מעשי בזמנו. היום אין משמעות מאיזה קיבוץ הגיע העובד, אנחנו אוכלים יחד, שותים יחד, מדברים הרבה, הזמנתי אותם גם לבר המצווה של בני", עוד דוגמה שהעלו השניים להדדיות השוררת בין הצדדים היא ההתמודדות עם מטיילים רבים המגיעים בשבתות לשדות. "אנו מבקשים מהם לנקוט במשנה זהירות. במידה והם נתקעים, אין לנו אפשרות לחלץ אותם בעזרת הטרקטור".

"יש סוד קסם שטמון ברגבי האדמה שביכולתו להשפיע על האדם והחברה. אומר הרב נהוראי. "אנו חיים בעולם וירטואלי והטבע לא נוגע מספיק בחיינו. אולם חרף כל השינויים הללו אין בכוחם לנתק את האדם מאדמתו. אנו משתדלים להנחיל ערכים אלו אצל ילדנו מקבוץ נגבה ומושב משואות יצחק. ואכן ענף החקלאות המשותף בכוחו לאחד ולמצוא נקודות משותפות בין הקהילות".

כשמאשקה נשאלת אם מרגישה שהקריבה משהו למען שיתוף הפעולה המדובר היא עונה, "המצב מצריך מעט ויתורים מצד החילונים, הדוגמא הטובה ביותר היא טקס חג הביכורים בנגבה, שקיימנו לאורך עשרות שנים בחג השבועות בשדות עם תהלוכת טרקטורים וכלים חקלאיים. מכיוון שאין אפשרות לנהוג בטרקטורים בשבת וחג, אנחנו מקיימים אותו ביום שישי הקרוב ביותר למועד החג בשעות אחר הצהריים, כלומר לפני כניסת השבת. בשנים האחרונות הזמנו את חברי משואות יצחק לבוא לטקס, הם מגיעים בכל שנה ונהנים מאוד".

מאופן התבטאות של השניים ניתן להסיק כי הויתורים שנעשו הם כאין וכאפס לעומת היתרונות ששני הצדדים מרוויחים מן השיתוף. ההרמוניה מתבטאת במלוא הדרה כשהשניים נשאלים לגבי ההשקפה הפוליטית המובילה אותם, "הדעות הפוליטיות שלי לא השתנו כלל, כל העבודה נעשית תוך כבוד הדדי וסובלנות", אומרת מאשקה וישראל מוסיף אחריה, "אנחנו אף פעם לא נכנסים לפוליטיקה, לא נוצר בינינו שום מתח סביב הנושא כי זה לא מעניין אותנו". ברור לכל שהעבודה כאן היא במרכז וכמו בכל דבר בחיים, כשקיימת מטרה משותפת, אין זה משנה מאיפה באת ולאן תלך, שיתוף הפעולה יווצר מעצמו וכל הסובבים אותו ימצאו עצמם מובלים אחריו. בסופו של יום, הקשר שבין האדם לאדמה הוא חזק אך הקשר שבין הקהילה לאדמתה חזק שבעתיים.

3
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully