וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לשאוף רחוק ולהתקדם קדימה

מעמד הקהל בהשתתפות המלך, הכהן הגדול וכל גדולי ישראל נועד להעצים את המוטיבציה להתחזק בשמירת כל התורה בשלמות. עלינו להיות מודעים ליכולות ולמגבלות שלנו, ולא לשגות באשליות. אולם בד בבד להכיר גם ביכולות ובנקודות החוזק שלנו, ולשאוף קדימה

אלפי אנשים השתתפו במעמד הקהל. גדעון צנטנר
מעמד הקהל לפני שבע שנים/גדעון צנטנר

ר' הירש, אחד מתלמידי החוזה מלובלין, נסע בדרך. פגש באברך אחד, ושאלו: "האם אתה חסיד?" השיבו האברך: "הלוואי ואהיה יהודי פשוט". אמר לו ר' הירש: "בצעירותי כשנסעתי אל הרבי מלובלין רציתי להיות כמו הבעש"ט, לא פחות מזה. אם רצונך להיות רק יהודי פשוט – אפילו יהודי פשוט לא תהיה". ואכן, אדם הרוצה להגיע להישגים צריך להציב לעצמו רף גבוה של ציפיות.

המצווה שלפני האחרונה בתורה היא מצוות הקהל, המופיעה בפרשתנו ואמורה להתקיים בסוכות הקרוב, ולפיה כל עם ישראל מצווים לעלות לירושלים אחת לשבע שנים במוצאי שנת השמיטה. מטרת ההתכנסות היא: "ל?מ?ע?ן י?ש??מ?עו? ו?ל?מ?ע?ן י?ל?מ?דו? ו?י?ר?או? א?ת ה' א?ל?ה?יכ?ם ו?ש??מ?רו? ל?ע?ש?ו?ת א?ת כ??ל ד??ב?ר?י ה?ת?ו?ר?ה ה?ז??את... כ??ל ה?י??מ?ים..." (דברים לא, יב-יג). רף הציפיות שמציבה התורה במצוות הקהל הוא לשמור את כול דברי התורה כל הימים. הצלחה של 99% נחשבת בעיני התורה לכישלון. זו אמנם דרישה לא ריאלית בעליל, אבל התורה רצתה לחנך כל אדם לשאוף למקסימום, לא להסתפק במועט ולא להתפשר על בינוניות. הכינוס הענק והמרשים שהתקיים במעמד הקהל בהשתתפות המלך, הכהן הגדול וכל גדולי ישראל נועד בראש ובראשונה ליצור אצל כל יהודי שאיפות גבוהות לדבוק בתורה, והעצים את המוטיבציה אצל כל אדם מישראל להתחזק בשמירת כל התורה בשלמות.

דוגמא מובהקת לחתירה מתמדת לשלמות מציבה בפנינו הפרשה בדמותו של משה רבנו. הפרשה נפתחת במילים: "ו?י??ל?ך? מ?ש??ה ו?י?ד?ב??ר א?ת ה?ד??ב?ר?ים ה?א?ל??ה א?ל כ??ל י?ש??ר?א?ל" (שם, א). משה כבר הגיע לגיל 120, וזהו יומו האחרון, אך למרות זאת הוא הוא הולך במרץ לחזק את יהושע, למסור לעם ישראל את שתי המצוות האחרונות ולשאת נאומי תוכחה, ברכה והדרכה לעמו.

בגיל שלו אנשים לא נוהגים להתרוצץ, אולם משה רבנו לא יודע לנוח. הוא לא מפסיק ללכת קדימה, ולא מוכן לדרוך במקום אף לא יום אחד. הסיסמה שלו היתה כמילות השיר של שמוליק קראוס ואריק לביא: "יש ללכת ללכת, יש לנוע לנוע". משה היה מודע היטב לעצמו ולמגבלותיו, והוא הצהיר: "ל?א או?כ?ל עו?ד ל?צ?את ו?ל?בו?א" בהנהגת העם, אבל יחד עם זאת כל עוד נשמה באפיו, הוא לא עוצר, אלא ממשיך לפעול כמיטב יכולתו.


גם אנחנו צריכים להיות מודעים ליכולות ולמגבלות שלנו, ולא לשגות באשליות. אולם בד בבד עלינו להכיר גם ביכולות ובנקודות החוזק שלנו, ולשאוף קדימה. לא לקפוא על השמרים ולא להסתפק בבינוניות. על כך היה הבעש"ט אומר שענווה יתרה עלולה להרחיק את האדם מעבודת ה', שכן הוא יחשוב שאין למעשיו כל ערך והשפעה (כתר שם טוב, קמה). אמנם לדברי הרמב"ם צריך כל אדם לראות את עצמו בעשרת ימי תשובה כבינוני, אך כוונתו לתפיסה עצמית של מצב מאוזן בין מצוות ועבירות שיניע אותו לפעול ולהתקדם. במה שנוגע להתנהגות אנושית ודתית כל אחד אמור לשאוף למצוינות, ולא להתפשר על בינוניות.

כדברינו ביחידים כן נאמר גם לגבי ציבור: גם ציבור צריך לשאוף רחוק. דבר טוב ויפה הוא אם ציבור שיש לו אידיאולוגיה וערכים טובים, רוצה להוביל ולהנהיג, אבל עליו לדעת מהם הכלים והיכולות ומה הן המגבלות.


ההליכה קדימה היא מסימני ההיכר של האדם. הנביא זכריה אומר ליהושע הכהן הגדול: "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה" (זכריה ג, ז). המלאכים עומדים במקום, אולם בני האדם צריכים להתקדם תמיד. ביום הכיפורים אנחנו נעמוד במקום כמו המלאכים, אבל עמידה זו נועדה להכין אותנו לתנועה מתמדת קדימה מיום כיפורים זה עד יום הכיפורים הבא עלינו לטובה.

1
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully