פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      זמני כניסת ויציאת השבת; פרשת לך לך

      פרשת השבוע - לך לך. התעדכנו על זמני כניסת השבת ויציאת השבת ובירושלים, חיפה, באר שבע ותל אביב. וגם משהו קצר על פרשת השבוע. שתהיה שבת של שלום ושלווה

      ירושלים
      כניסת השבת: 17:23
      יציאת השבת: 18:35

      תל אביב
      כניסת השבת: 17:38
      יציאת השבת: 18:36

      חיפה
      כניסת השבת: 17:28
      יציאת השבת: 18:35

      באר שבע
      כניסת השבת: 17:41
      יציאת השבת: 18:38

      להיפרד לשלום: להיות כמו אברהם אבינו

      פרשת "לך לך" היא אחת הפרשות המוכרות ואהובות במקרא. "ל?ך?-ל?ך? מ?אַר?צ?ך? וּמ?מּוֹל?ד?תּ?ך? וּמ?בּ?ית אָב?יך?, א?ל-ה?אָר?ץ, א?שׁ?ר אַר?א?ךּ? ו?א?ע?שׂ?ך?, ל?גוֹי גּ?דוֹל, ו?א?ב?ר?כ?ך?, ו?א?ג?דּ?ל?ה שׁ?מ?ך?; ו?ה?י?ה, בּ?ר?כ?ה." (בראשית יב:1-2) בין אם אברהם שמע את קולו של ה' ובין אם היה קשוב לקולו הפנימי הקורא לו ללכת, אברהם הלך לו. הוא הגיע לארץ כנען, הוא וכל אשר לו, יחד עם לוט בן אחיו ומשפחתו. אבל עד מהרה התברר שהעניין לא כזה פשוט: "ו?ל?א-נ?שׂ?א א?ת?ם ה?אָר?ץ, ל?שׁ?ב?ת י?ח?דּ?ו: כּ?י-ה?י?ה ר?כוּשׁ?ם ר?ב, ו?ל?א י?כ?לוּ ל?שׁ?ב?ת י?ח?דּ?ו. ו?י?ה?י-ר?יב, בּ?ין ר?ע?י מ?ק?נ?ה-אַב?ר?ם, וּב?ין, ר?ע?י מ?ק?נ?ה-לוֹט; ו?ה?כּ?נ?ע?נ?י, ו?ה?פּ?ר?זּ?י, אָז, י?שׁ?ב בּ?אָר?ץ." (בראשית יג: 6-7).


      מסתבר שקשה לחיות ביחד. כל אחד צריך את הספייס שלו וכשהמרחב צפוף, מתחילים לריב. אנחנו לא יודעים על מה רבו רועי אברהם ורועי לוט ולמה היו צריכים להיפרד. אנחנו רק יודעים "שהכנעני והפריזי אז בארץ". בתרגום לימינו: מאז ומתמיד חלקנו את השטח עם עמים אחרים. רש"י אומר שהויכוח היה בגלל שרועי לוט נתנו למקנה שלהם לרעות בשדות זרים ורועי אברהם הוכיחו אותם על הגזל. אמנם הארץ הובטחה לזרע אברהם, הם טענו, אבל לא בגזל. לא בחמדנות. לא במרמה. לא בכיבוש. הסכסוך הפריד בסופו של דבר בין אברהם לבין לוט. אפשר רק לדמיין כמה אבנים נזרקו, כמה דברי הסתה נאמרו, כמה פיגועים סוכלו וכמה סכינים נשלפו. אבל הבינו שעליהם להיפרד. תכנית חלוקה? שתי מדינות לשני עמים? משא ומתן? הסכמי אוסלו או שמא טרנספר? אי אפשר שלא להתפעל מהדרך בה פותר אברהם את הסכסוך עם לוט, אביהם של בני דודינו המקראיים: "ויאמ?ר אַב?ר?ם א?ל-לוֹט, אַל-נ?א ת?ה?י מ?ר?יב?ה בּ?ינ?י וּב?ינ?ך?, וּב?ין ר?ע?י, וּב?ין ר?ע?יך?: כּ?י-א?נ?שׁ?ים אַח?ים, א?נ?ח?נוּ." (בראשית יג:8).

      איזה יופי של פרידה, הלוואי וכל הפרידות היו כאלה קלות. אברהם, המבוגר מביניהם מגדיל לעשות ואומר ללוט: אם תלך לשמאל אני אלך לימין. אם תבחר ימין אני אבחר שמאל. הכל בסדר. יש מספיק מקום לכולנו. מודל נפלא לישוב סכסוכים. הנקודה המעניינת היא שמיד לאחר מכן, בפרק הבא, נקלע לוט לצרה עם המלכים המקומיים ואברהם נרתם לעזרתו: "ו?יּ?שׁ?מ?ע אַב?ר?ם, כּ?י נ?שׁ?בּ?ה אָח?יו; ו?יּ?ר?ק א?ת-ח?נ?יכ?יו י?ל?יד?י ב?יתוֹ, שׁ?מ?נ?ה ע?שׂ?ר וּשׁ?ל?שׁ מ?אוֹת, ו?יּ?ר?דּ?ף, ע?ד-דּ?ן. ו?יּ?ח?ל?ק ע?ל?יה?ם ל?י?ל?ה הוּא ו?ע?ב?ד?יו, ו?יּ?כּ?ם; ו?יּ?ר?דּ?פ?ם, ע?ד-חוֹב?ה, א?שׁ?ר מ?שּׂ?מ?אל, ל?ד?מּ?שׂ?ק. ו?יּ?שׁ?ב, א?ת כּ?ל-ה?ר?כ?שׁ; ו?ג?ם א?ת-לוֹט אָח?יו וּר?כ?שׁוֹ ה?שׁ?יב, ו?ג?ם א?ת-ה?נּ?שׁ?ים ו?א?ת-ה?ע?ם". (בראשית יד: 14-16)


      למרות שהם כבר נפרדו, אברהם עדיין לוקח אחריות ונרתם להציל את לוט. הוא לא התנער מאחריות, ונותן לו גב. פה נבחנת המנהיגות הריבונית : אברהם לוקח אחריות על המרחב הציבורי, על החברה המשותפת. אברהם מיצג יהדות של דאגה לאחר, של שוויון זכויות. כולנו נבראנו בצלם אלוהים, יש לנו אחריות על כל ברואי עולם. בשבוע הבא (בפרשת וירא) הוא גם יתעמת עם האלוהים על מנת להציל ולו צדיק אחד בסדום. זו מנהיגות יהודית של צדק ומשפט. של אידיאולוגיה כשמדובר בהצלת חיי נפשות, ופרגמטיזם כשמדובר ב"שלי שלך" טריטוריאלי.


      יש לנו נסיון עתיק בחלוקת הארץ, בפרגמטיזם מעל אידיאולוגיה. אנחנו, כמו אברהם אבינו, המבוגרים האחראים בגזרה. אנחנו חייבים להתנגד לאלימות ולכל פעולה בשם הדת והאמונה העלולה להוביל לאלימות (משני הצדדים) ובאותו הזמן למצוא דרך להדברות ולהסדר לקיום חיים משותפים שלווים עם שכנינו ובעיקר צריכים מנהיגות אחראית שתדע מתי "לך לך" ומתי "הפרד נא מעלי". מתי ללכת - ומתי להיפרד כידידים.