ייאוש. שוב ניסית להיפטר מהרגל ישן. זה כבר 10 שנים שאתה מנסה. עד מתי? ניסית וניסית ותמיד חזרת לנקודת ההתחלה. כל ניסיון מוריד את הבטחון ביכולת להצליח להבא. וזה רק הרגל אחד. מה עם שינוי מהותי בחיים; רצון לצמוח להיות משהו אחר לגמרי?! כשהכשלונות חוזרים, מתחדדת תחושת חוסר האונים ולעיתים בא פשוט לחבק את הקיים ולהניח. באופן פרדוקסלי דווקא בנקודת השבירה, מהמקום של היאוש מהגיהנום האישי, מתעוררים כוחות נפש חבויים שבהם טמון הפוטנציאל לשינוי.
בפרשתנו, 'וישלח', יעקב חוצה את הירדן למוד סבל וייסורים. נפשו עמוסה בפגיעות והיפגעויות בצלקות ומשאות של חיים. ולכל אדם יש נקודת שבר, לפעמים רק צריך תפאורה מתאימה כדי לקרוס. ''והוא לן בלילה ההוא במחנה ... ויקם בלילה הוא''. הוא לילה והלילה הוא. ובלילה, החולשה תוקפת. ללא שינה, הפחדים והחששות תופשים פיקוד. הגוף עייף והנפש נכנעת. יעקב נמצא בנקודת שפל: "ויותר יעקב לבדו" (בראשית לב 25). פחד, יאוש, לילה ולבד. ומתוך ה"אין" והויתור והלבד, נאבק יעקב וגם יכול ומצליח ואף מקבל בסוף הדרמה הזו שם חדש: 'ישראל', שמסמל את המעבר למהות חדשה ושונה לחלוטין?!
לא כל כך מהר. הדרשנים בבראשית רבה, חשדנים במעט לגבי יכולת השינוי של האדם:
"תני, לא שיעקר שם יעקב, אלא כי אם ישראל יהיה שמך, ישראל יהיה עיקר ויעקב טפילה. ר' זכריה בשם ר' אחא: מכל מקום יעקב שמך, אלא כי אם ישראל יהיה שמך. יעקב עיקר וישראל מוסיף עליו". (בראשית רבה, ע"ח, ג, ד"ה: "לא יעקב יאמר עוד שמך").
הם אמנם חלוקים ביניהם באשר למקום של המהות החדשה ביחס לישנה. על כל פנים, שניהם מסכימים שלא ניתן לבטל את המהות הישנה.
מה עלינו ללמוד מתוך הדברים הללו?!
המהות של השינוי מעבר למפגש עם התובנה החדשה שחלה בנו ממשיכה בבחירות שלנו ולא נעצרת בתהליך אחד מסוים שהתרחש בעבר. בכל רגע עלינו לבחור בחדש ליפול לתוך ההרגל האוטומטי של המהות הישנה וכך לא להתקדם לשום מקום. בכל פעם שאנחנו בוחרים אנו נותנים לעצמנו ולסביבתנו סיכוי מחדש. יעקב נלחם. הוא שרד את הלילה, את האוטומטים הנפשיים שלו ויכול וניצח. יעקב מאמין שגם אחיו עשיו יכול להשתנות ולהבין אחרי שנות שטנה ואיבה ששום דבר לא טוב יצמח מאלימות. הוא בוחר לטפח בעצמו את השם החדש, המהות החדשה ישראל וגם, לא פחות חשוב מכך, לתת מקום למהות החדשה של עשיו. גם אם נראה לפעמים שעשיו נשאר עשיו, שהרי הוא מגיע עם צבא של ארבע מאות איש. יעקב בוחר לשרוד ולתחזק מחדש בכל פעם את התקווה שהמהות החדשה בו ובאחר היא תנצח.
במקום הכי נמוך שלנו, במקום החשדני והמיואש צריך עכשיו לקום ולהגיד די! לחוסר האמון הבין קהילתי שנוצר כאן בתוכנו ימין ושמאל ובינינו לבין שכנינו. ליפול חזרה לבור השטנה והשנאה לא מוביל אותנו לשום מקום. הבה נבחר במהות החדשה שלנו ושל האחר. הבחירה הזו היא בחירה בחיים היא בחירה באהבה בניגוד לתרבות של מוות שנצמדת לעבר הברברי ולא מאמינה ביכולת לשנות.
ארגון בינה עוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי