ספר שמות נקרא ב"תרגום השבעים" אקסודוס (Exodos) על שם היציאה ממצרים. אולם כדי לצאת ממצרים צריך תחילה להיכנס אליה. אבל מי הם הנכנסים ומי היוצאים? הנכנסים שבעים נפש "יוצאי ירך יעקב" והיוצאים "כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף". זמן ישיבת בני ישראל במצרים הוא ארבע מאות ושלושים שנה, כארבעה דורות. ללא ספק זמן רב.
בפתיחת ספר שמות ובפרשת השבוע שלנו מתואר השעבוד של בני ישראל במצרים. על רקע זה הופכת משפחת ישראל, בית אב, לעם. עלייתו של המלך החדש וגזרותיו, משנה את יחסם של המצרים לבני ישראל. משבעים נפש שבאו לשבור שבר בזמן הרעב - ל"עם בני ישראל רב ועצום". זהו לא רק שינוי מספרי אלא גם שינוי מהותי. מקבוצה קטנה ושולית לחלק גדול באוכלוסיית מצרים שלפי פרעה, מאיים על השלטון.
ההתגבשות לעם על אדמת מצרים נעשית על רקע שלילי, על רקע של שעבוד ועבודה קשה. סיימנו לקרוא את ספר בראשית המתאר את תחילת האנושות על שלל הסיפורים התוך משפחתיים שהיו דרמטיים וכואבים, אך גם מרגשים ויפים, ואנו עוברים לסוגיית הלאום. כאן יש סיפור של אנשים רבים ללא שם וללא מגילת יוחסין, ללא זכויות וללא שאיפות, רק עבודה קשה, עבודת פרך. אמנם הכניסה של שבטים שמיים למצרים והפיכתם לעבדים, לסוג של שלל, הייתה ברובה עבודה פיזית מאומצת של בנייה, אך בין העבדים היו גם כאלה שהגיעו לדרגות פקידות גבוהות וכנראה גם לעמדות ניהול. תופעות מעין אלו מופיעות בתעודות מצריות מאותה תקופה. האם המושיע יהפוך ממנהל עבודה או פקיד למנהיג עממי? האם ניתן לעשות שינוי כזה?
אל מול עלייתו של פרעה החדש יש לנו סיפור על עלייתו של מנהיג מושיע לבני ישראל - משה. המנהיג העברי נולד תחת גזרת השמדת הבנים ומגיע לביתו של המלך בדרך של הצלה והסתרה. אנחנו איננו יודעים שזהו סיפור לידתו של המושיע, אך אנו מבינים כי מדובר בסוג של אציל שיתמנה למשרה בכירה. אך משה אינו נענה לגורלו ובוחר בדרך המרד. הוא יוצא החוצה והופך ללוחם צדק. רק אחרי גלות והתגלות הוא יחזור להושיע את ישראל כשהוא כבר יודע כיצד לעשות זאת וגם מקבל הכוונה צמודה וליווי למשימה.
בימים אלו אנו עדים להתחלפות הדורות בחברה הישראלית. לצד האבל על הליכתם של מנהיגים וגיבורי תרבות, אנו גם רואים את צמיחתם של מנהיגים חדשים וצעירים שלא נולדו בהכרח במסגרות ובתנאים המתאימים להנהגה אך היותם לוחמי צדק ו"מורדים" מביאה אותם לידי מעשים גדולים. עדיין איננו יודעים מי ינהיג את העם אך אנחנו תקווה כי המנהיגים שנולדים כעת ילמדו ממשה ולא יחפשו את המשרה ואת הג'וב הבא, אלא את התקווה לחירות ואת הרמת הראש מעל לשגרה של העבודה הקשה.
אל יחשוש המנהיג מפני היותו כבד פה וכבד לשון (שאגב, זה איננו גמגום) ולא מלחץ השלטון אלא ישמע את צעקת העם ויזכור את הברית כדי שנגיע אל ארץ טובה ורחבה, אל ארץ זבת חלב ודבש.
בינה הוא ארגון חברתי העוסק בזהות יהודית