פרשת וארא, הפרשה השנייה בספר שמות, עוסקת בנסיונותיהם של משה ואהרון לשכנע את פרעה לשחרר את עם ישראל ממצרים, מעבדות לחרות. בקריאה עכשווית, הפרשה פורשת בפנינו מודל קלאסי של מאבק חברתי פר אקסלנס. להלן 10 התנאים או השלבים (כנגד 10 המכות) הדרושים, אליבא דמשה ואהרון, להובלת מחאה חברתית מוצלחת (המודל מובא בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לגברים ולנשים כאחד):
1. גבש צוות: אל תעבוד לבד. ואם אפשר, הכי טוב שחברי הצוות ישלימו זה את זה מבחינת כישורים וחוזקות. משה מצרף את אחיו אהרון למשימה, שנאמר: ג "ו?י?ד?ב??ר י?הו?ה, א?ל-מ?ש??ה ו?א?ל-א?ה?ר?ן, ו?י?צ?ו??ם א?ל-ב??נ?י י?ש??ר?א?ל, ו?א?ל-פ??ר?ע?ה מ?ל?ך? מ?צ?ר?י?ם--ל?הו?צ?יא א?ת-ב??נ?י-י?ש??ר?א?ל, מ?א?ר?ץ מ?צ?ר?י?ם" (פרק ו) אהרון מביא עמו תקשורת מילולית גבוהה ומשה, שגדל בארמון המלך, מכיר מבפנים את המערכת שבה נאבקים, יודע לעבוד בתוך "הסיסטם". צוות מנצח.
2. תכין רזומה: גם קצת יח"צ לא מזיק. פרק ו' פסוקים 14-25 מפרטים את הייחוס של משה ואהרון למקרה ששכחתם, הם מגיעים ממשפחה מכובדת משבט לוי. משה אמנם לא הבכור לבית אביו, אבל הוא מצרף אליו את אחיו הגדול, אהרון (וכנראה גם את אחותו הגדולה, מרים, שמככבת בפרשות הבאות ביציאת מצרים ובנדודים במדבר). חוץ מזה, דווקא היותו הילד הצעיר במשפחה מזכה אותו בנקודות זכות במקרא (עיין ערך דוד, בנימין, אפרים ואחרים).
3. כדאי להשיג לגיטימציה מלמעלה, כך שתוכל להגיד ש"אלוהים איתך": זה פותח דלתות ועוזר לביטחון העצמי ה "ו?י?ד?עו? מ?צ?ר?י?ם כ??י-א?נ?י י?הו?ה, ב??נ?ט?ת?י א?ת-י?ד?י ע?ל-מ?צ?ר?י?ם; ו?הו?צ?את?י א?ת-ב??נ?י-י?ש??ר?א?ל, מ?ת?ו?כ?ם".
4. חלוקת עבודה: החליטו מראש מי עושה מה: א ו?י??אמ?ר י?הו?ה א?ל-מ?ש??ה, ר?א?ה נ?ת?ת??יך? א?ל?ה?ים ל?פ?ר?ע?ה; ו?א?ה?ר?ן א?ח?יך?, י?ה?י?ה נ?ב?יא?ך?. ב א?ת??ה ת?ד?ב??ר, א?ת כ??ל-א?ש??ר א?צ?ו??ך??; ו?א?ה?ר?ן א?ח?יך? י?ד?ב??ר א?ל-פ??ר?ע?ה, ו?ש??ל??ח א?ת-ב??נ?י-י?ש??ר?א?ל מ?א?ר?צו?" (פרק ז)
5. הפעל את "קסמיך": ואפיקי פעולה חדשים עשויים להיפתח. קצת אותות, קצת מופתים והדברים נראים ממש אחרת "ו?ה?ר?ב??ית?י א?ת-א?ת?ת?י ו?א?ת-מו?פ?ת?י, ב??א?ר?ץ מ?צ?ר?י?ם".
6. היה תמיד צעד אחד לפני הלוביסטים היריבים: כדאי ש"המטה" שלך (תרתי משמע) יהיה יותר חזק מהמטה שלהם: יא "ו?י??ק?ר?א, ג??ם-פ??ר?ע?ה, ל?ח?כ?מ?ים, ו?ל?מ?כ?ש???פ?ים; ו?י??ע?ש?ו? ג?ם-ה?ם ח?ר?ט?מ??י מ?צ?ר?י?ם, ב??ל?ה?ט?יה?ם--כ??ן. יב ו?י??ש??ל?יכו? א?יש? מ?ט??הו?, ו?י??ה?יו? ל?ת?נ??ינ?ם; ו?י??ב?ל?ע מ?ט??ה-א?ה?ר?ן, א?ת-מ?ט??ת?ם".
7. גם אקטיביזם וגם סינגור: שלב בין שיחות ישירות ("שלח את עמי") לבין ניראות ציבורית והפגנות כוח (10 המכות) - הרי ידוע שאי אפשר להכריע את המערכה בכוח הנס, בסופו של דבר רק הדיפלומטיה תנצח !
8. נסה לא לפגוע בעצמך ובמחנה שלך בדרך: בעזרת ה', משה הקפיד להגן על עם ישראל בארץ גושן מפני המכות שהוריד על המצרים יח "ו?ה?פ?ל?ית?י ב?י?ו?ם ה?הו?א א?ת-א?ר?ץ ג??ש??ן, א?ש??ר ע?מ??י ע?מ?ד ע?ל?יה?, ל?ב?ל?ת??י ה?יו?ת-ש??ם, ע?ר?ב--ל?מ?ע?ן ת??ד?ע, כ??י א?נ?י י?הו?ה ב??ק?ר?ב ה?א?ר?ץ. יט ו?ש??מ?ת??י פ?ד?ת, ב??ין ע?מ??י ו?ב?ין ע?מ??ך".
9. קצת צניעות והרבה בגרות יכולות רק להועיל: משה היה בן 80 בדברו אל פרעה ואהרון היה בן 83. הם כבר עברו כמה דברים בחייהם. חוץ מזה, יש משהו חינני במנהיג שמהסס לפעמים ומטיל ספק ביכולותיו המילוליות והמנהיגותיות, כפי שמשה מגדיל לעשות באומרו מספר פעמים משפטים כמו: "ה?ן א?נ?י, ע?ר?ל ש??פ?ת?י?ם, ו?א?יך?, י?ש??מ?ע א?ל?י פ??ר?ע?ה?".
10. ולסיום, כמה מילות עיצה בהשראתו של משה ופרשת וארא: אל תניח לנקמה להשתלט וגם לא לשמחה לאיד. אל תפגע ביריב לשם הפגיעה, אלא רק אם זה מקדם אותך לקראת השגת המטרה. במאבקים חברתיים, פוליטיים, מדיניים, יש להשתמש רק באמצעים לגיטימיים, גם אם הצדק איתך ואפילו אם אתה מאמין שאלוהים עצמו מתייצב מאחוריך. "מכות" אלימות או מדכאות הינן פסולות מן היסוד וצריכות להישאר בגדר הסיפור המקראי. לא לשכוח את מעגליות החיים - אתמול אנחנו מחטיפים מכות, היום אנחנו חוטפים אותן. היום אתה משועבד, מחר אתה המשעבד.
והכי חשוב, לא להתייאש כאשר הולך קשה, כשנתקלים בקיר, או כאשר "ו?י??ח?ז?ק ל?ב פ??ר?ע?ה, ו?ל?א ש??מ?ע א?ל?ה?ם" לא להתקפל, אפילו אם הצד השני מבטיח ואז חוזר בו מן ההבטחה, כמו פרעה שעשה למשה בית ספר: כז "וי?ש??ל?ח פ??ר?ע?ה, ו?י??ק?ר?א ל?מ?ש??ה ו?ל?א?ה?ר?ן, ו?י??אמ?ר א?ל?ה?ם, ח?ט?את?י ה?פ??ע?ם: י?הו?ה, ה?צ??ד??יק, ו?א?נ?י ו?ע?מ??י, ה?ר?ש??ע?ים.... לד ו?י??ר?א פ??ר?ע?ה, כ??י-ח?ד?ל ה?מ??ט?ר ו?ה?ב??ר?ד ו?ה?ק??ל?ת--ו?י??ס?ף ל?ח?ט?א". להתאזר בהרבה סבלנות ואורך רוח, גם אם נדרשות אפילו 10 איטרציות אצל פרעה, כאשר 9 מהן נגמרות ב: "ו?י??כ?ב??ד פ??ר?ע?ה א?ת-ל?ב?ו?, ג??ם ב??פ??ע?ם ה?ז??את; ו?ל?א ש??ל??ח, א?ת-ה?ע?ם." בסופו של דבר, האביב יגיע, פסח יבוא ועם ישראל יצאו לחופשי...עד לשנה הבאה, לשעבוד הבא, למאבק החברתי הבא, וחוזר חס וחלילה...