פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ממתי ולמה הפכה הכיפה לסמל יהודי?

      היא לא מופיעה התנ"ך אבל היא מעוגנת בתלמוד ובספרות ההלכתית והפכה לאחד הסמלים היהודיים הבולטים ביותר * אהרון קריב מסביר מדוע חשוב להילחם על הזכות לחבוש

      ממתי ולמה הפכה הכיפה לסמל יהודי?
      עריכה: ניר חן

      המלצתו של ראש הקהילה היהודית במרסיי שלא לחבוש כיפה "עד יעבור זעם", חוללה סערה בעולם. ולא רק בעולם היהודי. רבני קהילות, כמו גם רבה הראשי של צרפת, מתנגדים לרעיון. נשיא צרפת אמר כי הרעיון שיהודים לא יוכלו ללכת עם כיפה הוא "בלתי נסבל", ובמקביל צוברת תאוצה יוזמה ברשתות החברתיות של חבישת כיפה מצד הגויים כאות לסולידריות עם היהודים צוברת תאוצה. פוליטיקאים ישראלים, כמו שר האוצר לשעבר לפיד, אמרו כי "לא יכול להיות שיהודים לא יוכלו ללכת עם כיפה." אכן, הכיפה הפכה לסימן הזיהוי היהודי ולאות גאווה לאומית הבולט ביותר. עם זאת, לא רבים יודעים מהו המקור האמתי שלה.

      ההלצה היהודית הוותיקה מספרת שהכיפה מוזכרת בתנ"ך במילים "וילך משה". האם יעלה על הדעת שמשה רבנו, הגדול מכולם, הלך ללא כיפה? אולם גם בהלצה הזאת יש קורטוב של אמת. בני ישראל שהשתעבדו כעם של עבדים בתוך התרבות המצרית, נגאלו בזכות שלא שינו את "שמם, לשונם ומלבושם". כך על פי חז"ל. הם שמרו על בידול תרבותי ומנטלי, והקפידו לחיות כקבוצה בפני עצמה גם בתקופה שזה לא היה מאוד פופולרי, בלשון המעטה. הבידול הזה סייע להם לשמור על עצמאות פנימית שבסופו של דבר הובילה את עמנו לחירות ולהקמת מדינה עצמאית. ואכן אחת הסיבות המופיעות בספרות ההלכתית לחבישת הכיפה היא הבידול מפני הגוי, או "לא ללכת כחוקות הגויים".

      חשוב להזכיר שאחת הפקודות של מפקד גטו ורשה, הנס פרנק, הייתה שלא להשאיר אלמנטים יהודים כמו כיפה ופיאות. למרות זאת היו שהקפידו בסתר לחבוש כיפות. נדמה שהיום כך גם בעבר, היהודים חשו גאווה יהודית וסרבו לוותר על סימני ההיכר למרות המחיר.

      קהילות שונות אימצו להן כיפות שונות

      הסיבה האחרת לחבישת כיפה מופיעה במסכת שבת של התלמוד הבבלי, שם נאמר (בתרגום חופשי) "כסה את ראשך על מנת שתהיה לך יראת שמים." כלומר, אין חובה לחבוש כיפה דווקא, אלא שלא ללכת בגילוי הראש. לפעמים אפשר גם להשתמש ביד של החבר. למרות זאת קהילות שונות אימצו להן כיפות שונות. מן הכיפה הסרוגה המפורסמת המייצגת את הזרם הדתי-לאומי, ועד לכיפה לבנה, סרוגה אף היא, המייצגת את האדוקה שבחסידויות, 'תולדות אהרן' ('רבאהרלא'ך', בעגה המאה-שערימית).

      אינני יודע אם יש לכך סיבה סגולית, אולם איני יכול לשכוח ראיון שערכתי עם שופט צבאי. הוא סיפר לי שכאשר הוא חבש את כובע השופטים "חשתי שכרגע אני דן בשליחותו של הצבא ותחת ערכי הצבא. הרגשתי בכל רגע שהכובע היה לראשי שכל פעולה וכל החלטה שאני מקבל עכשיו, אני בעצם מייצג של הצבא ועושה את זה בשמו. זה נתן לי תחושת אחריות כבירה ובלי ספק השפיעה על דרך השיפוט שלי כשהובאו בפניי חיילים להישפט, משום שאני חשתי שכרגע אני לא פועל בשם עצמי אלא רק בשם צבא הגנה לישראל".

      טיש בתולדות אהרון (מערכת וואלה! NEWS , שוקי לרר)
      הכיפה שמייצגת את האדוקה שבחסידויות. חסידי 'תולדות אהרן' (צילום: שוקי לרר)
      מתנחלים צועדים באזור פיגוע הירי שבו נרצחו נעמה ואיתם הנקין 2 באוקטובר 2015 (יותם רונן)
      "לא ללכת כחוקות הגויים". (צילום: יותם רונן)
      סיור לילי עם כוחות צהל בשכם וקבר יוסף, נובמבר 2015 (מור שאולי)
      הכיפה הסרוגה המייצגת את הזרם הדתי-לאומי (צילום: מור שאולי)

      ללבוש יש כח. לא רק ייצוגי כלפי חוץ, אלא הוא משרד מסר גם כלפי פנים. למי שלובש אותו. לא לחינם השקיעו הצבאות הגדולים במדים מצוחצחים לחיילים. הלבוש מעמיק את המעמד ותורם מבחינה תודעתית לרמת ההתנהגות של הלובש. הכיפה היהודית מציינת את "יראת השמים". את העובדה שיש מישהו מעליך, ואת ההחלטה המודעת לבקר מראש כל מעשה ולשקול אותו באמות המידה הראויות. כי כאלה הם חייו של יהודי.

      מרוצת הדורות ונדודיו של היהודי העצימו את מעמדה של הכיפה כסימן הזיהוי האולטימטיבי של יהודי בכל מקום ובכל זמן. המצב שמאלץ את יהודי הגולה לוותר על הסימן ההצהרתי שלהם כיהודים הוא חמור לא פחות מפגיעה פיסית. יחד עם קבלת הפנים החמה שממתינה ליהודי צרפת כאן בישראל, חובתנו כעם לשמור על חירותו של יהודי לחיות כיהודי.