בדרך כלל רבנים "נמדדים" על פי פרמטרים שונים אך ברורים: גדלות בתורה, מידות נאצלות, יכולת חקירה ופלפול, ומורשת שנותרת לאחר הסתלקותו של מורה ההוראה. אבל אם היו מחלקים נקודות זכות גם על אומץ ועמידה על עקרונות, המקום הראשון היה ככל הנראה כבר שמור, כתוב וחתום. תכירו בבקשה את רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הקודם של חב"ד המכונה - הריי"צ.
הרב שלא ידע פחד מה הוא.
הרבי הריי"צ היה המנהיג היהודי היחיד שהעז להתייצב נגד השלטון הקומוניסטי ברוסיה הסובייטית של אחרי המהפכה, והקים מחתרת ענקית של חסידים בעלי מסירות נפש, במובן הכי פשוט של הביטוי, שפעלו לשמירת גחלת היהדות. הפעילות הזאת התקיימה לאורך כל שנות המשטר הקומוניסטי, ובזכותה התקיימו חיים יהודיים לכל אורכה של ברית-המועצות.
הקומוניסטים לא היו פראיירים. הם זיהו את הריי"צ כמי שעושה בעיות וכאויב המהפכה, ובתור קיר המגן האחרון של היהדות, שכזכור, הקומוניסטים הודיעו רשמית על מותה. וכשמנגנוני הביטחון של אותה תקופה מסמנים אותך, זה מפחיד בדיוק כמו שזה נשמע.
חקירות, מעקבים סיזיפיים, איומים גרפיים ומפחידים ואלימות לא קלה בכלל. בסופו של דבר הייבסקציה, המחלקה היהודית של הגה-פה-או (גרסת האב של הקג"ב), החליטה שנמאס לה מהרבי הזה שמקים תלמודי-תורה לילדים יהודיים והיא השליכה את הריי"צ לבית הסוהר וחתמה גם על גזר דינו ללא משפט: מוות בירייה.
מספרים כי במהלך אחת החקירות שעבר הריי"צ בתקופת מאסרו איים עליו בזחיחות אחד מהחוקרים תוך נפנוף באקדחו ואף אמר לו: "הצעצוע הזה (=האקדח) שינה את דעתם של רבים". במקום להתעלף מרוב פחד או לפחות להזיע בצורה מוגברת, הריי"צ הסתכל על החוקר במבט חודר והשיב לו: "הצעצוע הזה יכול להרתיע את מי שיש לו עולם אחד ואלילים רבים, אבל מי שיש לו אל אחד ושני עולמות - אין ה'צעצוע' הזה מפחיד אותו כלל".
אחרי מאמצים דיפלומטיים חובקי עולם, ולא מעט סייעתא דשמייא, הסכימו הרוסים להיפטר מתפוח האדמה הלוהט וגרשו את הריי"צ למקום קצת יותר נינוח: אמריקה.
אבל אם היה מי שחשב שאחרי 60 שנים של רדיפות, איומים ועימות חזיתי מול הדב הרוסי, יחליט הריי"צ ליהנות ממנעמיה של ניו-יורק, נכונה לו אכזבה קשה: הריי"צ המשיך להילחם ולא לפחד. את חדרי החקירות וסוכני החרש החליפו השפע וההתבוללות ששטפו את יהדות אמריקה הקרירה. גם כאן נעמד הריי"צ בחזית, והכריז: אמריקה אינה שונה! אותם מנהגים, ערכים, מסורות ומצוות שהיו טובים לעיירה היהודית של מזרח אירופה, תקפים ושרירים גם למרגלות גורדי השחקים, מרכזי המסחר ורוח החופש של ארה"ב.
קשה לדמיין עד כמה הוא היה אז יחיד ומיוחד, קשה להעריך כמה אומץ ומחסור בפחד היה צריך כדי לתפוס את פוזיציית 'האצבע בסכר' של היהדות. עשר שנים הספיק הריי"צ לפעול בארה"ב, ויצק את היסודות למתכונת הפעילות של חב"ד כפי שכולנו מכירים אותה היום: פתח ישיבות ומרכזים חינוכיים לילדים יהודיים, עורר את תודעת הציפיה האקטיבית לביאת המשיח, וחיזק את היהדות גם במקומות נדחים וכמעט עזובים.
ממש היום, י' בשבט לפי התאריך העברי, הוא הסתלק מאתנו לפני 66 שנים. את מקומו תפס חתנו האהוב והאוהב הרבי מנחם-מענדל שניאורסון, הרבי מלובביץ'. מי שלאורך כל שנות הנהגתו שלו, בלטה אצלו אולי יותר מכל התכונה שראה אצל קודמו: אף פעם לא לפחד.