בצלו של "קרקס הבחירות" הנוכחי, ריטואל הבחירות החוזרות, ממשלות שלא מצליחות לקום וכל הברדק הפוליטי, ניגע בנקודה למחשבה, שיש בה כדי לחולל קרקס יקר שכזה על חשבון הברון, כלומר משלם המיסים, כלומר כולנו.
מי באמת מנהל את המדינה? ראש הממשלה? חברי הכנסת? בית המשפט? כולם יחד? או אולי העם? צר לי לאכזב אתכם, כל התשובות אינם נכונות.
אז מי הוא המנהל? התקשורת. היא חורצת גורלות, מסמנת למטרה מי ישפל, ומי ירום. כולנו יודעים היטב את האמת המאכזבת הזו, באבחת מקלדת ומיקרופון היא משפילה עד עפר, או לחלופין מרוממת דמויות כרצונה.
תפקידה של התקשורת לדווח באובייקטיביות, להיות העין הבוחנת. אך כשהיא חורגת מסמכותה, רחוקה מאובייקטיביות, בצרות עין, בהשקפת עולם שאיננה רצון העם, זוהי דיקטטורה 'אלגנטית' ש'רוממות הדמוקרטיה' בפיה, ובידה 'חרב פיפיות'.
כך הגענו לאבסורד, שבמקום מערכת שלטונית היררכית, היא מהוה מוקד לאנרכיה. כמו גם מערכת בחירות אנרכסטית. חרב איש ברעהו. בוקה ומבולקה.
הבה ניגש אל המקורות, ונשאב מבאר המים החיים את הדרך להתנהל, וכיצד לנהל מאבקים. פרשתנו פותחת בהיערכות יעקב אבינו למאבק מול האויב עשיו. יעקב מעמיד אסטרטגיה מחושבת מראש. חז"ל הקדושים מלמדים כי יעקב בחר בשלושה דרכים מקבילות: דורון, תפילה ומלחמה. במבט שטחי הדרכים נראות כסותרות. האם מעניקים דורון לאויב מר שעלול להילחם בו מידית? לכאורה גם התפילה מבטאת רצון להימנע ממלחמה. ואילו המלחמה היא צעד של חוזק ואומץ כביר - להילחם מול ארבע מאות אנשי צבא של עשיו, באמצעות בני משפחת יעקב בלבד!
שלום של גבורה
התשובה היא כי התורה מלמדת אותנו ב'מעשה אבות סימן לבנים', כי הדרך הראויה להתנהל היא דווקא החתירה לשלום, להשקיע בו, ולהתפלל על כך. אך לא מתוך חולשה, לא מתוך רפיסות, אלא להיפך, מתוך חוזק ואומץ וגבורה נפשית, יעקב ניצב ואומר בכך לעשיו: אני עומד כאן מולך, אינני פוחד ממלחמה, אני נעזר בכוח התפילה - הקב"ה יעמוד לצדי ואני בוחר דווקא בדרך השלום - שלום של גבורה! את העוצמה והכלים יש לכוון דווקא למטרת שלום, כי 'אין כלי מחזיק ברכה אלא השלום'.
בימים אלו נרכוש לעצמנו מבט של עין טובה, נתבונן כיצד ניתן לפעול עם כל העוצמות והאנרגיה ולכוונם דווקא למטרות שלום. בטרם נחפש יוזמות שלום חובקות עולם, הבה נעשה שלום בבית פנימה. בין אדם לחברו, בתוך החברה שלנו, כי כולנו יהודים - כולנו בניו של הקב"ה.
רבותי, בל נשכח, יש חיים לאחר הבחירות! אנחנו לא בורחים לשום מקום, וצריך להמשיך לחיות יחד באהבה אחווה, בשלום וברעות.
הרב בן ציון (בנצי) נורדמן - יו"ר בתי הספר "מדעים ויהדות" מרבני בנועם