האם היהודים סתם עושים עסק מאנטישמיות?

ביום חמישי האחרון צעדו תושבי בריטניה אל הקלפיות כדי להחליט מי יהיה ראש הממשלה שלהם: בוריס ג'ונסון העומד בראש מפלגת השמרנים או ג'רמי קורבין, ראש מפלגת הלייבור. בריטניה יצאה למערכת הבחירות הנוכחית כשהיא במבוי סתום מבחינה פוליטית וקרועה בשאלה האם לבצע את הברקזיט ולצאת מהאיחוד האירופי ובאיזה אופן, או לא. בשל הקושי להכריע בשאלה, נאלצו הבוחרים להכריע בין ג'ונסון המוביל לפרידה מהאיחוד לבין קורבין המתנגד לה.

הוויכוח הפוליטי בין הצדדים התלהט וכמו בפוליטיקה כל צד טען כי הוא יודע מה טוב לבריטניה, אך עד מהרה אל תוך הקלחת הפוליטית הרותחת בבריטניה התווסף פן נוסף - שאלת האנטישמיות. ג'רמי קורבין מנהיג מפלגת הלייבור הוא בעל עמדות פרו-ערביות קיצוניות מוכרות. כך למשל תמך קורבין בתנועת החרם נגד ישראל, היה פעיל בקבוצות פייסבוק התומכות בפלסטינים, השווה את ישראל לארגון הטרור של המדינה האיסלאמית, התנגד להכללת חיזבאללה ברשימת ארגוני הטרור בבריטניה ואף הניח זר על קברם של מתכנני הפיגוע הרצחני באולימפיאדת מינכן.

אזרחי בריטניה היהודים מצאו עצמם קרועים. לא מעטים מהם תמכו בהישארותה של בריטניה באיחוד האירופי, בהתאם לעמדת קורבין ומפלגתו, אך מאידך נבהלו מאד מעמדותיו של מועמד מפלגת הלייבור שפעם אחר פעם פעל נגד ישראל ונגד היהודים. סכנת האנטישמיות הייתה כה גדולה כנראה, כי רבה הראשי של אנגליה הרב אפרים מירוויס חרג ממנהגם של רבנים ראשיים ובחר לנקוט עמדה בנושא. במאמר שפרסם הזהיר הרב כי בחירתו של קורבין מעמידה את "שלומה של האומה בסכנה".

מועמד מפלגת השמרנים בוריס ג'ונסון הבין כי יהודים ואנטישמיות הם חלק בלתי נפרד מהקמפיין ועל כן בחר לדבר עם קהל המצביעים היהודיים. ביום שישי, בשבוע שטרם הבחירות, יצא ג'ונסון לעבוד ולהראות נוכחות במאפיה בשכונה היהודית של לונדון. לאחר הבחירות הצטרפה גם חברת הפרלמנט מרגרט הודג' ממפלגת השמרנים לתוקפים את קורבין על האנטישמיות וטענה כי תחת הנהגתו הפכה מפלגת הלייבור למפלגה המאפשרת פריחה אנטישמית.

עדות למשקלן המשמעותי של העמדות האנטישמיות על מערכת הבחירות ניתן למצוא בין היתר גם בשיח התקשורתי הער בנושא. המאמרים, הטורים והכתבות שפורסמו כמעט בכל עיתוני בריטניה הציבו את הנושא כחלק משמעותי ממערכת הבחירות האחרונה. "הצבעה לקורבין היא הצבעה לאנטישמיות", נכתב בטור דעה באתר ה'ניו יורק טיימס' ובראיון לתוכנית בוקר ימים בודדים לפני הבחירות הוזמן קורבין להתנצל על אמירותיו האנטישמיות ועל האנטישמיות במפלגתו. קורבין הגיב שהוא "מאוד מתנצל על מה שקרה" והבטיח שיטפל באנטישמיות במפלגתו. הראיון צוטט באתרי האינטרנט החשובים באנגליה כמו ה'מירור' והBBC.

למרות שהיהודים מונים מאות אלפים בלבד מקרב אוכלוסיית מ-55 מיליוני התושבים באנגליה אנגליה, הם אינם היחידים שרואים בקורבין אנטישמי. בסקרים שנערכו טרם הבחירות מצאו 30 אחוזים מהנשאלים את קורבין ככזה, כך ששאלת האנטישמיות הפכה למשמעותית עבור כלל הבוחרים הבריטיים ולא רק עבור הבוחרים היהודים.

השיח הער ברשתות החברתיות הראה גם הוא כי האמירות האנטישמיות של קורבין הפכו לחלק בלתי נפרד מהמערכה, בין אם בציוצים ופוסטים של מתנגדים של קורבין ובין אם באמירות של תומכיו שטענו כי אינו אנטישמי: "אם אתה פרו פלסטיני זה לא אומר שאתה אנטישמי. אנשים שאומרים שקורבין אנטישמי פשוט מגעילים", כתבה אחת מהם. כך או כך, בשני הצדדים תפסה השאלה מקום רב ונכבד.

נראה כי בקרב היהודים הדיבור סביב האנטישמיות הביס את ההתעסקות עם הברקזיט. למרות העמדות התומכות בהישארות באיחוד האירופי, בסקרים שנערכו בטרם הבחירות ענו אחוזים בודדים בלבד כי יצביעו לקורבין, וקרוב למחצית מיהודי אנגליה אף הגדילו לעשות ואמרו שככל הנראה יעזבו את המדינה במקרה שייבחר.

אין ספק שליהודי בריטניה רווח מאד כשקורבין לא קיבל את התפקיד הנחשק. "אסור לשכוח את הפחד שחשו יהודי בריטניה כאשר מועמדותו של קורבין הייתה אפשרות אמיתית", נכתב בהצהרה מטעם ארגון 'קמפיין נגד אנטישמיות'.