חג החנוכה בשבילי מסמל שתי מילים - אומץ ותקווה.
במלחמת מעטים מול רבים, הרבים חמושים ביוהרה ובכלי מלחמה. המעטים חמושים באומץ ותקווה. וכך יוצא לא מעט שהמעטים מנצחים את הרבים. המכבים הביסו את היוונים כשהיו חמושים עם אומץ ותקווה.
אומץ לא צריך להיות רק בהקשר של שדה המלחמה. אלא גם ביום שאחרי ניצחון במלחמה, צריך לכונן חברה ומוסדות מדינה. גם כאן נמדד האומץ של מנהיגי העם, והעם עצמו. כפי שתקוותם של עמנו בימים ההם, שלא חדלו להאמין באלוהים ותקוותם התממשה בכך שניצחו את האוייב היווני.
עבורי, חנוכה מגלם בתוכו את האומץ שעמנו מגלה דור אחר דור. כשהוא חמוש בליבו בתקווה הנצחית לחופש ועצמאות ישראל.
מאחל לנו שיהיה לנו את האומץ לכונן שלום ואחווה בינינו ושלעולם אש התקווה תמשיך לדלוק בליבנו ובלבבות הדורות הבאים.