פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      לא רק דמי חנוכה: מה הקשר של החג לכסף?

      היוונים ביקשו שנכתוב על קרן השור ש"אין לנו אלוקים" - למה דווקא שור ומה הם רצו להביע בזה? עמיצור אריאל מומחה לכלכלה מסביר על הקשר בין חנוכה לכסף

      ספירת כסף (Giphy)
      In God We Trust (צילום: Giphy)

      אחת מהגזרות המשונות שגזרו היוונים על היהודים הייתה לכתוב על קרן של שור: "אין לנו חלק באלוקי ישראל". מה רצו היוונים להשיג בדרישה הזו, ולמה דווקא קרן של שור?

      השור שימש בעבר לחרישה וסימל את כח הייצור והפרודוקטיביות, זאת אומרת: את הכלכלה. אז אם נתרגם את הדברים לשפתנו, נבין שהיוונים רצו לנתק את הערכים של היהדות מביטוי מעשי בתחום הכלכלי. הם שאפו להתייחס לכלכלה כתחום מקצועי נטו המנותק מאמונה ומדת. הדרישה הייתה להפריד את הדת מהכלכלה.

      כמו שאר הגזירות גם גזירה זו התבטלה עם נצחון המקבים על היוונים. אבל מעבר לביטול הגזירה, בחרו חכמינו להגיב על הגזרה הזו בתגובה יהודית הולמת, ותקנו "לכתוב שם שמים על השטרות". כלומר לכתוב את השם של אלוקים על חוזים כלכליים. התקנה הזו אגב השתמרה עד היום, ויש מנהג רווח לכתוב ב"ה (ראשי תיבות של המילים "בעזרת השם") או בס"ד בראש מכתב, מסמך, או שלט חוצות פרסומי.

      מאוחר יותר ביטלו את התקנה כי היא גרמה לכך ששמו של אלוקים נזרק בסוף יחד עם השטר לאשפה, למגרסה המשרדית, או סתם נראה כמשרת אינטרסים כלכליים אישיים וזה כבר חורג לחלוטין מכוונת המשורר. אגב, האמריקאים דוקא אמצו את הרעיון ועל המטבעות האמריקאים מופיע הסלוגן In God we trust!

      אכן, יש ביזוי מסוים בכריכה צמודה מידי של רוח היהדות עם פרוצדורות משפטיות ואינטרסים כלכליים. אבל אם נהיה נאמנים לרעיון, נוכל למצוא את הדרך המתאימה והמכובדת בתנאים של היום לתת ביטוי לחיבור של אמונה וכלכלה.

      הרב עמיצור אריאל הוא מנהל עמותת 'הבית לכלכלה יהודית' העוסקת במחקר, יישום, ויצירת מודעות ציבורית של תחום הכלכלה היהודית