יצחק הרצוג: קהילות יהודיות צריכות לפתח מיומנויות נגד איומים

את השנה הלועזית האחרונה סוגר העולם היהודי עם תקרית אנטישמית נוספת במונסי שבארצות הברית. בחודש האחרון הייתה זו ארצות הברית שספגה את מירב המכות האנטישמיות כשפיגוע בג'רזי סיטי, חילול בית הכנסת בשכונת בברלי הילס והפיגוע אמש במונסי היכו בה, אך ארצות הברית היא רק הדוגמה. העשור האחרון שיסתיים בעוד יומיים בלבד, מסמל את שובה של האנטישמיות בעולם כולו ובמדינות המערב הנאורות בעיקר.

"יש היום עלייה דרמטית וממוסמכת באנטישמיות", אומר יושב ראש הסוכנות היהודית יצחק הרצוג בראיון לוואלה! יהדות. ואכן, העשור הנוכחי התחיל בשנה השלישית בחומרתה מבחינת כמות התקריות האנטישמיות מאז תחילת המדידות, כך על פי דו"ח של מכון קנטור. "זה הלך והחמיר בכל מני מקומות ובשנת 2018 זה התפרץ בצפון אמריקה בפיטסבורג, אבל זה לא אומר שלא היו אירועים קודם. זה הבשיל מתחת לפני הקרקע ועכשיו פרץ מעל הקרקע, אין ספק שבעשור הזה הייתה אנטישמיות החמורה ביותר מאז מלחמת העולם השניה", הוסיף.

למעלה משבעים שנה חלפו מאז הסתיימה מלחמת העולם השניה ואולי העובדה שהתרחקנו, מציבה אותנו במקום בו בעשור האחרון אירעו אלפי תקריות אנטישמיות נגד יהודים. "זה נושא מאוד רציני כי הוא נוגע לסדר העולמי שאחרי מלחמת העולם השניה שמתערר ונשחק", מסביר יו"ר הסוכנות הרצוג את הדברים. לדבריו אין ריכוז של אירועים אנטישמיים במקום מסוים, וניתן לראות תופעות כאלו בכל רחבי העולם: "אנחנו רואים את זה באמריקה הלטינית, באירופה, ראינו לאחרונה אירועים בקנדה, בצפון אמריקה, בארצות הברית. ראינו את זה בהרבה מקומות. גם במדינות לא דמוקרטיות".

האם מדובר במגמה שתימשך? לדברי יו"ר הסוכנות אי אפשר להגדיר את האנטישמיות בעשורים ויש לקוות שממשלות תתחלנה לפעול כדי למגר את התופעה: "זה שאנחנו ערב סוף עשור זה לא אומר שזה לא מועד חיתוך טכני. זה מגמה. אני מאוד מקווה שהמערכת העולמית תתעשת ותבין שיש לפתח כלים ומיומנויות. בארץ פיתחנו מיומנויות נגד איומים, היום קהילות יהודיות צריכות לפתח אותן ולהיות זכאיות להגנה מלאה ובלתי מתפשרת שרשויות הביטחון והאכיפה והשיטור בכל מדינה ומדינה".

לדברי בוז'י הרצוג, למרות גלי העליה שמגיעים לארץ ושכללו בשנה האחרונה 35 אלף עולים מ-45 מדינות, הפתרון למצב לא נעוץ דווקא בעליה לארץ: "אני נזהר מאוד מלהגיד לקהילות היהודיות שהפתרון הוא רק עליה, לא בגלל שאני לא מאמין בעליה, אלא בגלל שאני חושב שלא נכון לרמוז כאילו שיהודים אין להם מוצא אחר, הם צריכים לחיות חיי חירות וביטחון בכל אתר ואתר ושהממשלות ידאגו לכך. כאילו עלייה היא מן פתרון קל, 'טוב הממשלה המקומית אל תעשי כלום, הם יכולים לעלות'. זה לא נכון ולא טוב. עלייה צריכה להיות במקביל ובנוסף לזכות של כל יהודי ויהודיה לחיות בביטחון ובהשקט ובטח בכל אתר ואתר".