איך מתמודדים עם חרדה הורית: הורגים אותי רק כי אני יהודיה

הפיגוע בביתו של הרב במונסי הוא רק תזכורת למציאות שמלווה אותנו במשך אלפי שנים. מציאות בה ישנם אנשים הרוצים לפגוע בנו בשל היותינו יהודים. במשך אלפי שנים התמודדו יהודים בכל רחבי העולם עם תופעות של שנאה ואנטישמיות כלפיהם.

כשבתי הבכורה נולדה והגיע הרגע להשתחרר מבית החולים ולנסוע הביתה - קיבלתי פיק ברכיים. איך אני יכולה להוציא יצור זעיר וחסר אונים שכזה, להכניס אותה לרכב ולנסוע בכבישים המסוכנים כל כך. אני זוכרת את הנסיעה הזו עד היום. ישבתי עם בטן מכווצת וחיכיתי בקוצר רוח ולחץ גדול שנגיע כבר. איך אפשר לגדל ילדים בתוך עולם שטומן בחובו כל כך הרבה סכנות? הם יכולים להיפגע בדרכים, בפיגוע או סתם ממתקן בגן השעשועים, איך אפשר להמנע מהפחד התמידי הזה שיכול ללוות אותנו כהורים?

המכשירים הסלולריים שיש באמתחתם לא עושים את החיים קלים יותר. כעת, אם לילד יש מכשיר טלפון ומשום מה הוא לא עונה כי הטלפון סגור או נשאר על שקט, ההיסטריה מחוסר היכולת להשיג אותו חמורה שבעתיים. כשאמי שלחה אותי לבית הספר לפני יותר מ 30 שנה היא ידעה שאעלה להסעה ועד שאחזור הביתה בשעות אחר הצהריים, לא תהיה לה שום אפשרות לתקשר איתי. והיא היתה רגועה, ולא בילתה את שעות העבודה במחשבות מטרידות האם הכל בסדר איתי.

אז מה עושים כדי לשמור על השפיות ולא להשתגע מדאגה?
התשובה פשוטה ומורכבת כאחד. בחב"ד ישנו ביטוי מפורסם "מוח שליט על הלב". מהיותינו בני אדם יש לנו יכולת לבחור מה אנחנו מרגישים. ההכרה ביכולת הזו מאפשרת לנו לבחון את הרגש הספונטני שמתעורר לברר מה המטרה שלו, האם הוא משיג את המטרה ובמידה ולא יש ביכולתנו לבחור משהו אחר.
אם נבדוק את הפחד שיכול להיות לנו כלפי השמירה על הילדים נוכל לראות כי הפחד מביא אותנו לשים לב לדברים מסוכנים ולשמור על הילדים מפניהם.

אך האם באמת יש לנו אפשרות להגן ולשמור עליהם בכל שניה? ברור שלא, ולכן יש לנו אפשרות להתבונן לטווח הארוך ולגלות שהרבה פעמים הפחד לא עוזר לי להגן אלא פשוט משתק אותי, מלחיץ אותי ומפריע לי בתפקוד. כאן אפשר לעצור ולבחון מחדש את הדברים. יש כאן עוד מישהו שיכול לשמור ולהגן. הילד. לילד יש יכולת לשמור על עצמו. הוא לומד להתרחק מאש, הוא לומד להזהר כשהוא חוצה כביש והוא לומד להתרחק מאנשים שנראים לו מפחידים. זו למידה טבעית שמתרחשת בכל שלב בגדילה שלו. אם אני לכאורה אנסה בעצמי להגן עליו על כל צעד ושעל גם נדונתי לכישלון וגם אמנע ממנו התנסויות רבות וחשובות שיאפשרו לו ללמוד בכל פעם עוד קצת כיצד לשמור על חייו.

כשאני שולחת את ילדיי לבית הספר, לחוגים, או נסיעה לפולין מטעם בית הספר, שיעורי נהיגה ועוד, אני עוצמת את העיניים ואומרת לעצמי: לימדתי אותם איך לשמור על עצמם, לימדתי אותם ממה צריך ואפשר להזהר. מה שנותר לי זה לסמוך עליהם. המחשבה הזו מרגיעה אותי, מאפשרת לי להתגבר על הפחד ומאפשרת לי לאפשר להם לחיות את החיים להתנסות להכשל ולהתמודד.

הכותבת היא מנחת הורים ויועצת זוגית ואישית בגישת שפר, חברה בצוות הניהול של מרכז שפר - המרכז להורות זוגיות ומודעות עצמית בגישת שפר.