פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      סכנה תרבותית ושמה חנוכריסמס

      חנוכה הוא חג של ניצחון על התרבות של הכריסמס בערך. אור בן שמעון נזכרת מתי ראתה פעם ראשונה עץ אשוח ומה היא מרגישה כלפי החגיגות המשותפות

      חג מולד ברחבי העולם, 24 בדצמבר 2017 (רויטרס)
      אור של חנוכה, אור של כריסמס (צילום: רויטרס)

      חג המולד הוא חג יפהפה, במיוחד כפי שהוא מוצג לעיניים ישראליות בסרטים ובסדרות האמריקאיים: שלג רך ולבן - כזה שבישראל יכולים רק לחלום עליו - מבעד לחלון בית פרטי חמים, ובתוך הבית מתנות צבעוניות מונחות על השטיח, למרגלות עץ אשוח מקושט ואש אח בוערת מרצדת עליו, ובל נשכח את סנטה קלאוס וההפתעות שהוא מחביא בתוך הגרביים האדומות. גם העולם שמחוץ לסרטים מתקשט בצורות, בצבעים ובמבצעים לקראת חג המולד. אין כמו לטייל בשווקים של הכריסמס באירופה, ותמונה לאינסטגרם לצד עץ אשוח ענק ומרהיב ביופיו בוודאי תעלה את מפלס הלייקים ותגרום לכמה חברים לקנא.

      פעם, כשהייתי קטנה, הלכתי לבקר ילדה מהכיתה שמשפחתה יוצאת ברית המועצות. הייתה זו הפעם הראשונה שראיתי עץ אשוח אמיתי בסלון בית, וזה בילבל אותי מאד. לא הבנתי מה אני רואה. מעולם לא חשבתי שגם אצלנו בארץ יש אנשים שחוגגים את חג המולד. מיד נזכרתי באותו חג מולד שאני מכירה מהסרטים והסדרות, והרגשתי שביב של קנאה עלומה מבליח בלבי. אין ספק שהתרבות המערבית יודעת לשווק את חג המולד היטב, ועם כל זאת, ידעתי תמיד שזה לא החג שלנו ולעולם לא יהיה.

      חנוכריסמס זו פשוט אירוניה

      השנה שמתי לב לתופעה חדשה בקרב צעירים, שלא הבחנתי בה בשנים עברו - החנוכריסמס. מעין איחוד יזום בין חנוכה וחג המולד. חנוכיות דלוקות לצד עצי אשוח, סופגניות לצד עוגיות עם קישוטי חג המולד, כתובות 'חנוכה שמח' לצד 'מרי כריסמס' באנגלית, ואפילו אירועים הממותגים רשמית תחת השם 'חנוכריסמס'. אם בעבר היו אנשים חובשים את הכובע האדום של סנטה קלאוס רק בערב השנה האזרחית החדשה מתוך שעשוע וסמליות, היום אנשים מכריזים בריש גלי שהם חוגגים גם את חג המולד. ולמה לא, בעצם? זה כיף, זה מצטלם נהדר, והכי חשוב - זה לגמרי פוליטיקלי קורקט.

      אבל האירוניה המרה בשילוב הזה היא הסיבה שבגללה אנחנו חוגגים את חנוכה. ימי החנוכה הם ימי הודאה לזכר ניצחונם של החשמונאים במרד נגד היוונים. חלק נכבד מעיקרי אותו המרד היה המאבק על דמותה של החברה היהודית מול השלטון היווני דאז, שמטרתו הייתה להנהיג שינויים מרחיקי לכת באופייה על ידי גזירות שמנעו מהיהודים לממש את יהדותם, כמו איסור קיום ברית מילה. והנה, לא עברו עדיין 2000 שנים מאז ניצחון החשמונאים, וכבר שכחנו על מה נאבקנו. אופייה של החברה היהודית משתנה לאטו, בדיוק לאותו כיוון שנגדו נלחמו החשמונאים.

      השבוע התבצע פיגוע שנאה נוסף נגד יהודי ארה"ב בזמן אירוע שנערך לכבוד חג החנוכה, פיגוע שמצטרף לשורה של תקריות אנטישמיות שהתרחשו לאחרונה בארה"ב ובעולם, אבל שורשם טמון הרחק מזמננו. אז נכון, חג המולד זה מגניב וכיף, אבל בהדלקת נרות החנוכיה מסתתר משהו עמוק יותר. אולי בשנה הבאה, כשנדליק את הנרות חבושים בכובע של סנטה, ננסה באמת לחשוב ולהודות על אותם ניסים שנעשו לאבותינו בימים ההם, וכן, גם בזמן הזה.