פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פרשת ויגש: מנהיגים גדולים מתגלים ברגעי משבר

      יהודה, בנה הרביעי של לאה, מתגלה בפרשת השבוע כמנהיג הגדול והבלתי מעורר של האחים שמהם יצאו שבטי ישראל. ערן רולס בטור לפרשת שבוע על מנהיגות ומנהיגים

      פירמידות גיזה קהיר מצרים (זיו ריינשטיין)
      מצרים, אהבנו אותך מרחוק (צילום: זיו ריינשטיין)

      נאומו של יהודה בפני יוסף הנו אחד הנאומים המרשימים ומשמעותיים בתנ"ך: "ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באוזני אדוני ואל ייחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה... כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמור אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדוני והנער יעל עם אחיו כי איך אעלה אל אבי והנער איננו איתי..." (בראשית י"ח,ל"ד).

      יהודה, בנה הרביעי של לאה, מתגלה בפרשת השבוע כמנהיג הגדול והבלתי מעורר של האחים שמהם יצאו שבטי ישראל. בשם יהודה נמצאות אותיות י.ה.ו.ה ואימו בחרה בשם זה להביע תודה והודיה: "ותאמר הפעם אודה את ה' על כן קראה שמו יהודה ..."

      יהודה, לא עוד אחד מהאחים

      ניצני ההנהגה מתגלים לראשונה אצל יהודה בסיפור מכירת יוסף כאשר שכנע את אחיו שלא להרוג את הנער, אלא למכור אותו לישמעאלים, אולם המשך הסיפור המקראי אינו מבשר גדולות כאשר יהודה מתרחק ממשפחתו אחרי מכירת יוסף ובוחר להמרות את האיסור להתחתן עם בנות כנען ולוקח לו לאשה את בת שוע הכנענית ממנה נולדים לו שלושה בנים.

      הנהגתו פורצת שוב כאשר רק יהודה מצליח לשכנע את אביו יעקב לאפשר לבנימין לרדת למצרים על פי דרישת השליט כדי שיוכלו לקבל ממנו תבואה ולשרוד את הרעב הכבד. הדרמה שמתחוללת במצרים מעלה מיד את מעמדו של יהודה בקרב אחיו. לאחר ש"נגנב" הגביע האישי של השליט ו"נמצא" אצל בנימין, נקראים האחים לחזור לבירה המצרית לשליט ובהתקרבם לארמון, המספר המקראי מבדל בין יהודה לאחים: "וַיָּבֹא יְהוּדָה וְאֶחָיו בֵּיתָה יוֹסֵף" (בראשית מד, יד).

      שעתם של המנהיגים

      מנהיגים גדולים מתגלים ברגעי משבר. כששאר האנשים מעדיפים להוריד ראש ולא לקחת אחריות, זאת שעתם הגדולה של מנהיגים. הם נולדים לרגעים הללו ורק הם יודעים להפוך אותם לרגעי תהילה: יהודה בונה את האסטרטגיה צעד אחר צעד, כשהוא מודע לכך שאם ייכשל סופו וודאי ואולי גם סופה של שושלת יעקב.

      יהודה אינו מנסה להצטדק אלא לוקח אחריות בשם כל האחים, ומוכן לשאת בעונש בעצמו. יוסף השליט דוחה את רעיון העונש ויהודה מבין שהוא עומד בסכנה לחזור אל אביו ללא בנימין, ולהפר את ההבטחה לאב הישיש.

      יהודה בונה אסטרטגיה חדשה. ראשית הוא מצמצם את המרחק הפיזי אל השליט. הוא מבין שהקרבה היא כלי בשכנוע ובוחר לדבר בלחש באוזנו של השליט, וכך עובר יהודה לנימה שיש בה פריטה על נימי הרגש וגם תחינה כי רק כך מדברים לאדם או שליט חזק: "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה...ידבר נא עבדך דבר באוזני אדוני ואל ייחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה.....".(מד,יח).

      יהודה מבקש רחמים ופונה לרגש של השליט. הוא ממשיך בתיאור רגשני של המפגש הקודם בין האחים ליוסף. תיאור זה עושה שימוש במילה "אב" חמש פעמים וב"אח" או ב"ילד" ארבע פעמים. הוא ממשיך לספר לשליט על הקשר המיוחד בין האב הישיש לבנימין בן הזקנים כדי לעורר את חמלתו וכשעדין אינו רואה תזוזה אצל יוסף הוא מנסה ללכת לפן האישי כשהוא מדגיש שהוא אישית ערב להחזרת הבן הצעיר בנימין לאביו: "כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמֹר אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים" (בראשית מד, לב). וכשאין מוצא אחר יהודה מציע שהוא עצמו ייכלא, והבן הצעיר, בנימין יחזור עם אחיו לכנען: "וְעַתָּה יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר עֶבֶד לַאדֹנִי וְהַנַּעַר יַעַל עִם אֶחָיו" (לג).

      נאום המנהיגות של יהודה כולל כאמור מספר שלבים: הראשון מקרב פיזי עד לכדי לחישה באוזנו של השליט, השלב השני עמידה בפני האמת ולקיחת אחריות, השלישי שימוש רב במניפולציה רגשית בעניין האב הקשיש והמילה "ילד" בדברו על בנימין, והרביעי לקיחת אחריות אישית ובקשה להחליף את בנימין בו בעצמו.

      יהודה מוכן לשלם את המחיר על בנה של רחל. זהו התיקון הגדול על פרשיית מכירת יוסף לישמעאלים, וכשיוסף מבין שהלקח נלמד ויושם הוא פורץ בבכי ומתוודה בפני יהודה, בנימין ואחיו על היותו האח האבוד. ועל יהודה, שהיה מוכן להקריב עצמו בגילוי מופלא של ערבות הדדית לאחיו אומר הרמב"ם: "שליבו הוא לב כל קהל ישראל" ואדם כזה הלוקח אחריות על כל עם ישראל ומוכן להיות ערב עד כדי סכנת חיים - אדם מסוג זה ראוי למלוכה.