כְּשֶׁסַּבָּא שֶׁלִי,
זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה,
חַיָּט בְּמִקְצוֹעוֹ הָרוֹמָנִי,
עָמַד בַּאֲנִיָּה בִּנְמַל חֵיפָה
וְנִשְׁאַל
לִשְׁמוֹ לְמוֹצָאוֹ לְדָתוֹ
לְיַהֲדוּתוֹ
לְגִרְסָתוֹ לְטַעֲנָתוֹ
אָמְרוּ לוֹ יוֹסוּבּ זֶה שֵׁם
בְּנִיחוֹחַ גָּלוּתִי מֻבְהָק.
לֹא.
וְעַכְשָׁו בּוֹא.
וְהוּא הָלַךְ
וְשִׁנּוּ לוֹ אֶת הַשֵּׁם לְיוֹסֵף.
וְאָז נָתַן קוֹלוֹ בִּבְכִי.
כְּיוֹסֵף.
וְהוּא בֶּטַח אָמַר בְּלִבּוֹ: כִּי
הִנֵּה לְמִחְיָה שְׁלָחָנִי אֱלֹהִים
וּמָה זֶה כְּבָר מְשַׁנֶּה.
הֲרֵי לֹא שְׁלָחָנִי לְגֵיא הַהֲרִיגָה.
רַק אָז
יָרָד מֵהָאֳנִיָּה וּשְׁמָה עַצְמָאוּת.
וְאָמַר הִנֵּה, עוֹד יוֹסֵף חַי.
וְהָפַךְ לְאוֹפְּטִיקַאי.
כְּדֵי לִרְאוֹת אֶתְכֶם טוֹב.
אָמַר לָנוּ
וְחִיֵּךְ.
שיר לשבת: יוסף האופטיקאי
בשיתוף עמותת יהדות ישראלית
2.1.2020 / 19:23
