פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רוח רפאים בכלא חרמון? כנסו ותשפטו בעצמכם

      בטח נתקלתם בידיעה שהתפרסמה לגבי דיבוק שנכנס באחד מאסירי כלא חרמון. קרה או לא קרה? הנה הצד של דוברות השב"ס ושיחה עם הרב פוקס על דיבוקים. החליטו בעצמכם למי אתם מאמינים

      אסירים בכלא במדינת וושינגטון בארצות הברית, 2012 (AP)
      נושאים עיניים אל החופש (צילום: AP)

      סיפור מוזר שהופץ אמש ברשתות החברתיות טען כי אסירים בכלא חרמון שבצפון מצאו את חברם כשהוא אחוז ב'דיבוק'. על פי הפרסום, האסיר צרח והשתולל עד שהנהלת הכלא נאלצה להזמין איש דת להוצאת הדיבוק.

      בשב"ס מכחישים את הסיפור. "לפיקוד בית הסוהר 'חרמון' הגיע דיווח על אסיר הטוען כי הוא 'אחוז דיבוק'. סגל האגף הגיע למקום לבדוק את טענות האסירים," מסרה דוברות השב"ס בתגובה, "מדובר באסיר במחלקה לטיפול בעבירות אלימות, בה רוכשים האסירים כלים להתמודדות במצבי דחק. סגל המחלקה רואה באירועים מסוג זה תגובה אופיינית לאסירים הסובלים מחוסר במיומנויות ביטוי רגשי. זהו מצב המוכר לגורמי המקצוע בכלא ומטופל על ידי גורמי רפואה. נדגיש שלא זומן שום גורם דת כזה או אחר לכלא".

      הדיבוק האחרון הוא מזמן החפץ חיים

      חיזוק משמעותי לגרסת השב"ס מגיע גם מצד חוקרי המיסטיקה. הרב חיים פוקס, מומחה למיסטיקה יהודית, טוען כי בימינו כבר אין דיבוקים. "היום אין דיבוק", הוא קובע בפירוש, "התיעוד האחרון שמוכר לנו הוא מזמן החפץ חיים, לפני קרוב ל-100 שנה".

      הרב מסביר כי יש צורך לעשות הבחנה בין 'דיבוק' אמיתי לבין רוח רעה: "רוח רעה שנכנסת בבן אדם זה ביטוי שפעם לא ידעו לחלק בינו לבין החלק הפסיכולוגי שלו, כאשר לבן אדם נכנס כמו שיגעון כזה".

      תסמיניו של הדיבוק לעומת זאת - ברורים, הרב פוקס מונה אותם: "הסימן הבדוק לדיבוק הוא רוח שמדברת מתוך בטן של בן אדם. כלומר הפה שלו סגור ואם שמים את האוזן על הבטן שלו, שומעים את הדיבוק מדבר". סימן נוסף שמבדיל את הדיבוק מרוח רעה הוא יכולות השפה של הדיבוק: "דיבוק מדבר בכל השפות האפשריות כי הוא בעולם כביכול רוחני שבו מגבלות השפה לא מגבלות". גם בהוצאת הדיבוק יש דרך ספציפית: "אחד הסימנים שהדיבוק יוצא זה שהוא יוצא מהציפורן הקטנה של הרגל, בין הציפורן לבשר ואז הציפורן מתפוצצת".

      לא היה ולא נברא

      כל הרבנים ואנשי המיסטיקה מסכימים כי אין כיום דיבוקים וכי הדרך היחידה לטיפול ברוח רעה אליה מפנים כלל הרבנים היא טיפול רפואי, פסיכולוגי או פסיכיאטרי. לסיום מדגיש הרב שוב כי "בוודאות אפשר להגיד שאין כיום דיבוקים".

      איך אם כן התפרסמה ידיעה הזויה שכזו ברשתות? עד היום הכרנו את כוחן של הרשתות החברתיות ליצור סערה מכל עניין קטן, כעת נוכחנו לראות כי הן יכולות להצית עניין גם מסיפורים שלא היו ולא נבראו.