נתוני האמת נחשפים: תור הזהב של הקהילה הגאה במשרד החינוך

נראה כי מערכת ידיעות מסרבת לאפשר למערכת הבחירות הנוכחית להתנהל על ערכי דיאלוג מקובלים ורלוונטיים כמו אג'נדות בטחוניות, מדיניות רווחה, מחירי הדיור ומערכת הבריאות - וערכה בסוף השבוע קמפיין מתוזמן כנגד היהדות כדי לקבוע, שוב, שהבחירות יסתובבו סביב לא אחרת מסוגיית דת ומדינה. זאת במקביל לסערה שעוררו בראיון מגמתי שנערך עם הרב רפי פרץ בו בחרו להתעלם מכל מה שנאמר סביב - ולשים את הרפש בכותרת מוגזמת ומתסיסה.

כשנשאל השר פרץ כיצד היה מגיב אם אחד מילדיו היה מגלה נטייה מינית שונה, הוא השיב: "ברוך השם הילדים שלי גדלו בצורה טבעית ובריאה. הם בונים את הבתים שלהם מתוך ערכים יהודיים. אני לא מעסיק את הראש שלי במה היה אם". פרץ גם הגדיר משפחה נורמטיבית: "עם איש ואישה". הראיון עורר זעם כה רב, עד שחוץ מהכפשות ואמירות תקיפות ברחבי הרשת, מורים החלו לפתוח את הבוקר עם מערכי שיעורים יחודיים בסובלנות ולהעביר מסרי הסברה לתלמידים.

נתונים מפתיעים שמצאנו התפרסמו דווקא בשם מפלגת נועם, שהתכוונה כמובן להשתמש במידע בכדי להפנות אצבע מאשימה למדיניות משרד החינוך. אבל בהתייחסות לסערה הנוכחית - מאירים באור חיובי במיוחד את יחסי משרד החינוך עם הקהילה הלהט"בית, ומעמידים את הסערה באור אחר לגמרי. והרי הנתונים לפניכם:

1. שת"פ צמוד בין משרד החינוך ל'חוש"ן' - החל משנת 2001, היחידה למיניות של משרד החינוך עובדת באופן שוטף עם 'חוש"ן' (חינוך ושינוי) וארגוני להט"ב נוספים, ויוצרים תכני לימוד המיועדים לצוותים חינוכיים ולתלמידים, וכן מקיימים פעילויות בבתיה"ס.

2. החל משנה"ל תשע"ו, בראש היחידה למיניות עומדת גב' איריס מנדה בן יעקב, שמקדמת מאוד את כניסת הארגונים הלהט"בים למערכת החינוך, ומביעה תמיכה גלויה בארגוני הלהט"ב.

3. בשנים האחרונות התרחשו מספר אירועים דרמטיים בנוגע לעיסוק בנושא הלה"טבי במערכת החינוך. הדבר בא לידי ביטוי בחמישה מוקדים עיקריים: • קבלת חוזר מנכ"ל נוסף בנוגע להכלת הזהות הלהט"בית • הקצאת תקציב מיוחד ע"י משרד החינוך לטובת סבסוד פעילויות ארגוני להט"ב בבתיה"ס • הקמת "שולחן עגול" משותף של משרד החינוך עם מספר ארגוני להט"ב שונים • אישור מספר תוכניות חדשות המופעלות ע"י ארגוני הלהט"ב בבתיה"ס • אישור ותחילת פעילות ארגוני הלהט"ב בבתי ספר יסודיים ובגני ילדים.

4. תקצוב: החל משנה"ל תשע"ז, משרד החינוך מתקצב פעילויות ארגונים להט"בים בבתיה"ס בעלות של כ-5.1 מיליון ש"ח בשנה. בן יעקב, מנהלת היחידה למיניות במשרד החינוך, אמרה: "עד כה הוזמנו 2,500 סדנאות בכל הארץ, כולל הרצאות למורים ולצוותי חינוך. זה מספר עצום. ברגע שהוצאנו תקנה תקציבית נהיה קל יותר גם לבתי ספר באזורים שפחות עשו זאת בעבר".

5. דוגמאות לתכניות לימודים: תכנית החובה "כישורי חיים":
לתלמידי כיתה א' - "משפחות שונות": מפגש לכיתה א' העוסק במשפחות שונות, ש"מכוון לפתוח בפני התלמידים אפשרות לקיומן של דפוסים שונים של משפחות", בהן "משפחה בה ההורים הם בני אותו המין."
לתלמידי כיתה ט' - "זהות מינית הומו-לסבית": בפרק מודגש כי "עיצוב האקלים החברתי, ובתוכו התייחסות חיובית להומוסקסואליות כאחד מהביטויים הלגיטימיים של המיניות האנושית, הוא מסר חיוני להטרוסקסואלים ולהומוסקסואלים כאחד".

כיצד אם כן מתמודדת מערכת ידיעות עם הנתונים הללו, וכיצד היא מיישבת את הסתירות בין הכותרות המתסיסות שהיא מצליחה למצוא בכישרון, לבין מה שקורה בפועל? על פניו עולה חוסר תיאום מוחלט בין האמירות לבין פניה האמיתיות של התנהלות משרד החינוך עם הקהילה הלהט"בית. אולי הגיע הזמן להסית את האש לכיוונים אחרים, להניח לכותרות המסכסכות בנושאי דת ומדינה, ובעיקר למקד את מערכת הבחירות סביב הנושאים שיבטיחו לנו חיים טובים יותר במדינת ישראל בארבע השנים הקרובות.