אברך או עשיר? יוסף הצדיק - הכלכלן היהודי הראשון

כשפרעה שמע את התחזית הכלכלית של יוסף ואת דרך ההתמודדות הדורשת התארגנות לאומית, מבין פרעה שמי שיוכל לפעול באופן כזה הוא מי שמבטו על המציאות הוא מבט אלוקי כללי ולא אינטרסנטי פרטי. המבינים בכלכלה יודעים להסביר שיוסף גרם להגברת השפע הכלכלי

עמיצור אריאל בשיתוף עמותת יהדות ישראלית, בשיתוף עמותת יהדות ישראלית
יוסף הציל את מצרים מרעב (צילום: רויטרס)

פרשת וישב פותחת את הסיפור המרתק של יוסף ואחיו. סיפור שילווה אותנו עד לסוף חומש בראשית.
ההיבט הכלכלי של סיפורי הפרשה הוא מצמרר, מפורטות בה שתי עסקאות כלכליות מפוקפקות מאד. הראשונה: מכירת יוסף על ידי אחיו תמורת 20 כסף. עסקה שכנראה היו מעורבים בה גם מתווכים וסרסורים מעמים שונים: מדנים מדיינים וישמעאלים. השנייה: אתנן שנתן יהודה לקדשה שהתבררה בסוף כתמר כלתו.

שתי עסקאות מפוקפקות אלו מתוארות בחריפות בדברי הנביאים. עמוס קרא: על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה ולא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים. ויואל מתאר את התופעה העולה מחיבור שני הסיפורים: "ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו."

כמה כח ועצמה של שחיתות וקילקול מוסרי מונעים באמצעות כלכלה קלוקלת?! יוסף מלמד אותנו דבר אחר. חלומותיו מתחילים בכלכלה - אלומות בשדה, ועוברים להארה שמיימית רוחנית של גרמי השמים - ירח וכוכבים. רומז יוסף לאחיו שכלכלה טובה מובילה גם לרוחניות גבוהה. וחלילה כשהמצב מתהפך.

ואכן יוסף איש הכלכלה יודע ומצליח לעמוד בנסיון אשת פוטיפר בעוד יהודה המציע את עסקת המכירה "ויאמר מה בצע (=ממון. רש"י) כי נהרוג את אחינו" נכשל בתמר כלתו.

חיבור של כלכלה ורוח

רבים מגדולי הדורות הסבירו את הריב בין יוסף לאחיו כמחלוקת על יכולת החיבור בין החומר לרוח. חלומותיו של יוסף הם על הנהגה כלכלית, שהופכת גם להנהגה רוחנית. יוסף נותן חשיבות רבה לעיסוק משמעותי בחומר. עיסוק שיש לו משמעות עמוקה גם בעולם הרוח. וכנגדן התנהגות יהודה והאחים שאינה נותנת מקום משמעותי לעיסוק בחומר, ובכך מאפשרת לתאוות הבצע לקלקל ולפגוע בעולם הרוח.

נקודת המבט שהארנו כאן מראה עד כמה גישתו של יוסף האחדת חומר ורוח, ונותנת מקום ומשמעות רבה לעיסוק בחיי החומר, הכרחית וחשובה. כמה גדול הערך של כלכלה ערכית וקדושה וכמה גדול קלקולה של כלכלה מקולקלת ומשחיתה.

יוסף - הכלכלן היהודי הראשון

סיומו של ספר בראשית מקדיש מקום רחב ליוסף ולמעשיו לפני המשבר הכלכלי הגדול במזרח התיכון הקדום ובמהלכו. סיפור הנהגת כלכלת מצרים בשנות השובע ובשנות הרעב, בשנות הגאות והצמיחה הכלכלית ובשנות השפל והמיתון הגדול. מעניין שיוסף לקח איתו מתקופה זו שני תארים: "אברך" ו-"משביר". תארים שלימים ייצגו שני תחומי חיים שונים בתכלית: התחום הרוחני והתחום הכלכלי.

אצל יוסף התחומים השונים הללו קשורים מאוד זה לזה. כך מתנסח פרעה לאחר הקשבה לתכניתו הכלכלית של יוסף: "ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלוקים אותך את כל זאת אין חכם ונבון כמוך"
התבונה הכלכלית של יוסף, אם כן, היא פרי של אישיותו הרוחנית, כמו הצלחתו בבית פוטיפר המתוארת במילים :ה' מצליח בידו."

קשר הדוק זה הופך את דרך ההתמודדות של יוסף עם שנות הרעב למעניינת ביותר. בכלכלה יש שני תחומים: מיקרו כלכלה ומאקרו כלכלה. מיקרו כלכלה היא הסתכלות על סיטואציה ספציפית בה נפגש היצע עם ביקוש ונקבע מחיר שוק בו מתבצעת עסקה לתועלת שני הצדדים. לעומת זאת, מאקרו כלכלה היא הסתכלות רחבה וכוללת על הכלכלה, על התוצר הכולל של המדינה, על רמת החיים, ולא על האינטרס הצר ועל הרווח היחסי של ראובן או של שמעון.

כשפרעה שומע את התחזית הכלכלית של יוסף, ואת דרך ההתמודדות הדורשת התארגנות לאומית, מבין פרעה שמי שיוכל לפעול באופן כזה, הוא מי שמבטו על המציאות הוא מבט אלוקי כללי ולא אינטרסנטי פרטי. ואכן פעולת יוסף בשנות השבע איננה רק אגירת התוצר העודף של שנות השובע כפי שאפשר לחשוב במבט שטחי. המבינים בכלכלה יודעים להסביר שהמדיניות בה נקט יוסף גם גרמה להגברת השפע הכלכלי של שנות השבע, מעבר למה שהיה מתרחש באופן טבעי בלבד ללא יד מכוונת. הביקוש הממשלתי הגדול לתבואה העלה את המחיר של התבואה בשנות השבע, ויצר מוטיבציה אצל מגדלי התבואה להשקיע בהרחבת שטחי החקלאות, לזרוע יותר, להשקות יותר ולהגביר את התוצר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully