בחנוכה חגגנו יום הולדת שש לבני הצעיר, הוא טרח וביקש מראש למתנת יום הולדת מכונית צעצוע עם שלט. כשקיבל את המתנה לא היה מאושר ממנו. באותו היום הגיע חבר לשחק איתו וכמובן שהמכונית החדשה הוצגה בשמחה וגאוה גדולה. הסתכל החבר על מתנת היומולדת ואמר בטבעיות וללא שמץ התנשאות: "מתנה כזו אני מקבל כל יום, ביומולדת שלי קנו לי טרקטורון אמיתי."
בעולם בו אפשר לתת לילד כל מה שרק ירצה, האם ניתן ללמד אותו להגיד תודה? הרי אם יש לי יומולדת ברור שמגיע לו מתנה. אם מגיע לו, על מה הוא צריך לומר תודה? ובכן, אמירת תודה זו מיומנות שמביאה איתה בריאות נפשית גדולה.
כדי להגיד תודה אדם צריך לשים לב שיש לו על מה להודות. יכול להיות לנו כל השפע שבעולם אך כלל לא נבחין בכך. בספר בראשית מתוארת אמירת התודה הראשונה על ידי לאה אשתו של יעקב, שקראה לבנה 'יהודה' מלשון תודה לאל שהעניק לה עוד בן. אמנם היו לה כבר בנים, אך בכל זאת היא רואה מה יש לה ומודה על כך. אולי העובדה כי אחותה רחל מתקשה להביא ילדים לעולם מסייעת לה לראות כמה שפע היא מקבלת. ייתכן שדווקא מתוך הכאב שלה שיעקב אוהב את אחותה יותר ממנה היא מוצאת נחמה בראיית הטוב שהיא זוכה לו.
הכל תלוי במבט
המשותף לשתי האפשרויות הוא היכולת להתבונן על מה שיש לי בפרספקטיבה. כאשר לאדם אין אוכל לאכול, יש להניח שכאשר תהיה לו ארוחה הוא יחוש בעוצמה את ההבדל בין היש לאין. אך כאשר חיים בשפע - כיצד אפשר לשים לב לשפע הרב שיש לנו ולהגיד עליו תודה? בעולם בו אנו מציבים את האדם במרכז היקום ואת הילד במרכז של המרכז, התודה פחות מובנת. בעולם של זכויות הילד, זכויות האישה וזכויות ביטוח לאומי שאין להקטין בחשיבותם - השיח הופך ל'מגיע לי' במקום 'תודה'. מגיע לי אומר שמה שאני מקבל הוא מובן מאליו, תודה מעידה על כך שדבר אינו מובן מאליו.
אדם ששם לב כמה יש לו, יאמר תודה. ראית הטוב של חייו והעובדה כי דבר אינו מובן מאליו מרחיבה את השפע שלו, את האופטימיות ואת תחושת האושר הפנימי.
את הראיה הזו אפשר לרכוש ואפשר לפתח יותר ויותר. לצערנו תמיד יש סביבנו קשיים ואסונות. כאשר שומעים על אירוע מסוג זה ניתנת באופן מיידי אפשרות לאמירת תודה. תודה על מה שיש לי לעומת הקושי אליו נחשפתי. תרגיל נוסף בעל השפעה עמוקה הוא אמירת תודה דרך קבע בזמן קבוע ביום. ליד מיטתי מונח פנקס ובכל לילה אני משחזרת את כל הדברים שקרו במהלך היום עליהם אני יכולה לומר תודה, ואז אני ממשיכה ואומרת תודה על הדברים שהפכו למובנים מאליהם. לידיים והרגליים, העיניים, הפה והראש. כשהולכים לישון בתודעת שפע , קמים ליום של שפע.