פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      סיפור טוב: כך הסתיימו 15 שנים של המתנה מורטת לילדים

      חמש עשרה שנים של סבל נורא עברו על בנימין ואשתו. חמש עשרה שנים בהן לא זכו לילדים. כמה שהתחננו וביקשו - ואין. עד ששני אוטובוסים באוקראינה שינו את המסלול בשבילם, ואז הכל השתנה

      תלמידים בבית הספר נופי סלע המעלה אדומים ביום הראשון ללימודים, 1 בספטמבר 2017 (יותם רונן)
      כל יום מול העיניים (צילום: יותם רונן)

      את בנימין גוטפרב פגשתי בקייב שבאוקראינה. בנימין התחתן לפני 15 שנה, ומיד לאחר חתונתו החל ללמד ילדים קטנים בתלמוד תורה, אבל למרבה הצער והכאב הוא ואשתו לא זכו לילדים. תחשבו איזה תחושה זו, כל יום להגיע וללמד בשמחה את הילדים בכיתה, לראות אותם שמחים וצוחקים ולחזור הביתה בסוף היום עם אהבה גדולה לאשתך, אבל עם קושי וכאב בלתי נתפס.

      עכשיו בנימין סיפר לי שבשעה טובה אשתו ילדה בת לפני כחודש. בת מקסימה שנקראת חיה אודל. אמרתי לו: בנימין, אני בטוח שיש פה סיפור, ספר לי מה קרה לפני 10 חודשים שבגללו זכיתם שאשתך התחילה את ההריון המופלא הזה.

      ובנימין סיפר: "לרב אהרן הגדול מקרלין היה תלמיד שהרב ראה בו את ממשיך דרכו, קראו לו רבי שלמה מקרלין. לרב שלמה היה בן שביקש ממנו שיברך אותו בפרנסה, והוא ענה לו שאינו יכול לברך אותו בפרנסה, אבל הוא מברך אותו שיהיה לו כח מיוחד לברך אנשים בפרי בטן. ובאמת הוא היה ידוע בכוח ברכותיו המיוחדות בנושא של פרי בטן.

      "אני שמעתי את הסיפור לפני שנה," ממשיך בנימין, "חודשיים אח"כ שכנעתי שני אוטובוסים של ישראלים שהגיעו לאוקראינה לנסוע עם אשתי ואיתי לקברו שנמצא בעיר אולבסק. חלקנו שם תפילה משותפת ובכינו בכי גדול, והתחננו לבורא עולם שנזכה בילדים. הרגשתי שכל עם ישראל התפלל איתנו שם. שלושה שבועות לאחר מכן גילינו שאשתי בהריון."

      לסיום שאלתי אותו: בנימין, מה החזיק אתכם 15 שנה? מה נתן לך את הכוח כל יום מחדש ללמד את הילדים בשמחה ובאהבה? ובנימין ענה: מה שהחזיק אותנו היו המילים של ר' נחמן מברסלב: "אין יאוש בעולם כלל". פה זלגו לי הדמעות וחיבקתי אותו חיבוק חזק מלא אהבה והערכה.