פרשת שמות מהווה ערכת הדרכה מושלמת המלמדת איך נולדים מנהיגים לאומיים או בימינו איך צומחים מנהלים עסקיים. דמותו של משה, גדול המנהיגים בכל הזמנים בעם היהודי, היא השחקן המרכזי בפרשה הבנויה כמו הצגה המורכבת ממספר מערכות, כשכל מערכה באה ללמד שיעור חשוב במנהיגות, ומעבירה מסר ברור ומלמד כיצד מנהיג צריך להתנהג.
מערכה ראשונה נולד לאם מנהיגה: "וַיִּקַּ֖ח אֶת־בַּת־לֵוִֽי׃ וַתַּ֥הַר הָאִשָּׁ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֵּ֤רֶא אֹתוֹ֙ כִּי־ט֣וֹב ה֔וּא וַֽתִּצְפְּנֵ֖הוּ שְׁלֹשָׁ֥ה יְרָחִֽים׃ וְלֹא־יָכְלָ֣ה עוֹד֮ הַצְּפִינוֹ֒ וַתִּֽקַּֽח־לוֹ֙ תֵּ֣בַת גֹּ֔מֶא וַתַּחְמְרָ֥ה בַחֵמָ֖ר וּבַזָּ֑פֶת וַתָּ֤שֶׂם בָּהּ֙ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וַתָּ֥שֶׂם בַּסּ֖וּף עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃ וַתֵּתַצַּ֥ב אֲחֹת֖וֹ מֵרָחֹ֑ק לְדֵעָ֕ה מַה־יֵּעָשֶׂ֖ה לֽוֹ...". התורה מפרטת בעשרה פסוקים את סיפור לידתו, חוסר נכונותה של אמו לקבל את גזר הדין של פרעה, השתדלותה האמיצה להציל את בנה שנועד לגדולות, והצלתו של משה בידי בתיה בת המלך פרעה. ואולם מרגע סיפור הצלתו ועד לבגרותו לא מספרת לנו התורה מאומה על קורותיו של הנער התפנוקים העברי שגדל בארמון המצרי כנסיך, ילד שמנת בן אצולה.
מערכה שניה - יציאת הנסיך מהארמון וירידתו אל העם - "וַיְהִ֣י בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם וַיִּגְדַּ֤ל מֹשֶׁה֙ וַיֵּצֵ֣א אֶל־אֶחָ֔יו וַיַּ֖רְא בְּסִבְלֹתָ֑ם". פרק ראשון בהדרכה למנהיגות בו התורה מלמדת אותנו שפוטנציאל המנהיגות של משה יכול היה לפרוץ רק כשהוא יצא מהארמון וירד אל העם. אם היה נשאר בארמון לא היה מקבל את ההזדמנות להפוך ל"משה רבנו". משה מגיע לערים הנבנות על ידי צבא העבדים העבריים, נחשף לפרויקטים ההנדסיים המורכבים אבל גם לעוולה, לניצול ולרוע שהנם ההוויה של בני עמו ואחיו עובדים בפרך. התורה מלמדת אותנו בפרק זה כי רק אדם שיורד אל השטח, יוצא מאזור הנוחות המבודד והמנותק של ארמון המלך בבירת האימפריה, מתחכך ומכיר את האנשים הפשוטים יכול להתפתח להיות מנהיג אמיתי.
רוצה להיות מנהיג או מנהל טוב? לא תוכל לעשות זאת מהלשכה כשאתה מוקף במזכירות ועוזרים אישיים, אלא רק באמצעות ירידה לשטח והיכרות עם העם במקרה של משה, ובעולמנו היום עם עובדי החברה ועם הלקוחות הקיימים והפוטנציאליים. מי שצפה בסרט "שעה אפלה" על וינסטון צ'רצ'יל במלחמת העולם השנייה, ראה כי האיש שהוגדר כ"בריטי הכי חשוב בהסטוריה" קיבל את העוצמה ואת הכוח לעמוד מול הנאצים ברגע הקשה ביותר, כשירד לרכבת התחתית בלונדון והלך לפגוש ולשאול את העם.
על אומץ וחוש צדק
מערכה שלישית - מנהיג לא יכול לחשוש מכניסה למלחמה צודקת ולהפעיל כוחניות במטרה לתקן עוולות: "וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מַכֶּ֥ה אִישׁ־עִבְרִ֖י מֵאֶחָֽיו׃ וַיִּ֤פֶן כֹּה֙ וָכֹ֔ה וַיַּ֖רְא כִּ֣י אֵ֣ין אִ֑ישׁ וַיַּךְ֙ אֶת־הַמִּצְרִ֔י וַֽיִּטְמְנֵ֖הוּ בַּחֽוֹל"׃ משה כבר בוגר וחזק דיו כדי להכות ולהרוג במו ידיו איש מצרי.מנהיג או מנכ"ל לא יכול להוביל אם לא יהיה מוכן לקחת עליו סיכונים ולהפעיל אגרסיביות כשצריך.מנהיג מדיני או מנכ"ל עסקי חייב שיהיה בו ניצוץ של אגרסיביות וחוסר פחד ואומץ להיכנס למצבים אלימים כדי לנצח ולהשיג צדק ותיקון עוולות.
מערכה רביעית - מנהיג חייב להיות בעל חוש צדק, יושר פנימי ושופט הוגן שאינו חושש מעימותים - "וַיֵּצֵא֙ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֔י וְהִנֵּ֛ה שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֥ים עִבְרִ֖ים נִצִּ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לָֽרָשָׁ֔ע לָ֥מָּה תַכֶּ֖ה רֵעֶֽךָ׃ מִ֣י שָֽׂמְךָ֞ לְאִ֨ישׁ שַׂ֤ר וְשֹׁפֵט֙ עָלֵ֔ינוּ הַלְהׇרְגֵ֙נִי֙ אַתָּ֣ה אֹמֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֥ר הָרַ֖גְתָּ אֶת־הַמִּצְרִ֑י"? משה, מבלי שהתבקש, רואה סצנה של מריבה ומזהה חוסר צדק. הוא מנסה להשכין שלום ולעשות משפט בין שני בני ישראל ולא חושש למנוע פגיעה בחלש ולהוכיח את הרשע. גם בעולם העסקי מנהל נדרש לנתח מצבים, לשפוט אנשים ולהיות נאמן לדרכו ולערכי הצדק והיושר.
הרמב"ם (שעליו נאמר ממשה ועד משה לא קם כמשה) פוסק בספר "משנה תורה" כי "ובכול יהיו מעשיו לשם שמיים, ותהיה מחשבתו ומגמתו להרים דת האמת, ולמלאות העולם צדק, ולשבור זרוע הרשעים, ולהילחם מלחמות ה'--שאין ממליכין מלך תחילה, אלא לעשות משפט ומלחמה: שנאמר "ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו, ונלחם את מלחמותינו".
לבער את הרע
מערכה חמישית - מנהיג אינו חושש מכניסה לעימותים מסוכנים במטרה להילחם ברוע ובגילויי אלימות: "וַיֵּ֥שֶׁב עַֽל־הַבְּאֵֽר׃כֹהֵ֥ן מִדְיָ֖ן שֶׁ֣בַע בָּנ֑וֹת וַתָּבֹ֣אנָה וַתִּדְלֶ֗נָה וַתְּמַלֶּ֙אנָה֙ אֶת־הָ֣רְהָטִ֔ים לְהַשְׁק֖וֹת צֹ֥אן אֲבִיהֶֽן׃ וַיָּבֹ֥אוּ הָרֹעִ֖ים וַיְגָרְשׁ֑וּם וַיָּ֤קׇם מֹשֶׁה֙ וַיּ֣וֹשִׁעָ֔ן וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־צֹאנָֽם׃". משה מגיע כפליט הנס על נפשו אל ארץ לא לו, הוא נתקל בסיטואציה אלימה כשרועים רבים מגרשים את שבע בנות כהן מדיין.כנראה שאדם רגיל במצב כזה היה מוריד פרופיל ויושב בשקט,אבל לא כך מצופה ממנהיג. משה קם ומושיע אותן תוך הסיכון כי הרועים האלימים יפגעו בו. מנהיג לא יכול לשבת בשקט ולא להגיב על אלימות נגד חלשים ועל עוולות,לחוסר מוסר וצדק.
מערכה שישית - מנהיג דואג קודם כל לאנשיו: מדרש ידוע חותם את ספר ההדרכה למנהיגות והובלה בפרשת שמות: "ומֹשֶה הָיָה רֹעֶה" (שמות ג, א) - בְּחָנוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶה בְּצֹאן. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּשֶׁהָיָה מֹשֶה רַבֵּנוּ רוֹעֶה צֹאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ בַּמִּדְבָּר בָּרַח מִמֶּנּוּ גְּדִי, וְרָץ אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לְחָסוּת.כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְחָסוּת נִזְדַּמְּנָה לוֹ בְּרֵכָה שֶׁל מַיִם וְעָמַד הַגְּדִי לִשְׁתּוֹת.כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ מֹשֶה אֶצְלוֹ,אָמַר: "אֲנִי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁרָץ הָיִיתָ מִפְּנֵי צָמָא, עָיֵף אַתָּה".הִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהָיָה מְהַלֵּךְ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם כָּךְ -חַיֶּיךָ, אַתָּה תִּרְעֶה צֹאנִי יִשְׂרָאֵל."
ההדרכה המנהיגות וניהול מסתיימת במדרש (אגדה) ידוע שבו הקב"ה בוחן את משה, ורק לאחר שראה שמשה דואג לגדי הקטן, הוא מקבל החלטה כי זה האיש שיוביל את עמו מעבדות לחירות. מערכה זאת מלמדת על השכר שמנהיג זוכה לו אם באמת יתנהג על פי אמות המידה המצופות ממנו ,בין אם זה במישור של הנהגה לאומית ובין אם זה במישור של ניהול עסקי.
אז מה למדנו מההדרכה של פרשת שמות למנהיגות? ראשית המנהיג או המנכ"ל חייב לרדת לשטח לפגוש את הלקוחות והעובדים, שנית הוא חייב להיות אוהב אדם, רודף צדק ויושר, שלישית הוא חייב לקחת אחריות על העובדים ולהלקוחות שלו והתכונה הרביעית ואולי החשובה ביותר היא שהוא חייב להיות אמיץ,לא לפחד מעימותים מחזקים ורבים ממנו ובנוסף אני רוצה לספר לכם משהו שלמדתי מגיא רולניק המימסד והעורך המיתולוגי של הדמרקר שאמר "ששום איש עסקים או מנהל לא הגיע לאן שהגיע בקריירה אם לא היה מוכן ללכת לעימות אגרסיבי ולעיתים אלים (לא פיזי) מול אנשים חזקים ורעים".
הלוואי ומנהיגנו בדור הנוכחי היו מפנימים את המסרים מפרשת השבוע שלנו.
שבת שלום מרמות השבים,
ערן רולס