כדורגל עם כיפה: הספורטאים שגאים לנופף ביהדות שלהם

בערך שלוש שנים חלפו מאז הוציא איתי שכטר כיפה, הניח על ראשו וקרא 'שמע ישראל' לאחר שכבש גול במשחק מול בני סכנין, בצעד שעורר מחלוקת אך גם סימן שינוי שחל בכדורגל הישראלי. אם עד לפני מספר שנים היה מקומם של שחקני כדורגל וכדורסל דתיים בליגת בתי הכנסת בלבד אחרי ההערינג והטשולנט ולא בשבתות ומועדי ישראל, בשנים האחרונות עוברים ענפי הספורט הפופולאריים בישראל מהפכה של ממש, כך שכבר ממש לא נדיר למצוא במגרשי הספורט שחקנים שנושאים בגאון את הכיפה והציצית (לפחות לפני ואחרי המשחק.)

הכדורגל מוביל את המגמה. בעבר היו משחקי הכדורגל של הליגות הבכירות מתקיימים כולם בשבת, אך כיום רווח לוח המשחקים והם נערכים גם בימי ראשון ושני. ייתכן כי המעבר לשלושה ימים של משחקים, יחד עם העובדה שקבוצות - כמו בית"ר ירושלים - הודיעו שלא ישחקו משחקי בית בשבת, הם בין הגורמים לשינוי.

קחו לדוגמה את שחר שפייר שמשחק בהפועל מרמורק ואף זומן לסגל נבחרת הנוער עד גיל 19, או את השחקן הצעיר עדין יעקובוביץ שגילה שעבורו כשחקן דתי עדיף לשחק בחו"ל בקבוצות לא ישראליות, שם הוא זוכה ליתר הבנה. גם אוהד אדלשטיין שמשחק כיום באגודת ספורט אשדוד בליגה השלישית, לאחר ששיחק במועדון הכדורגל של כפר קאסם סיפר בראיון כי דואגים שם לצרכיו כשחקן דתי, כך למשל דואגים שהאימון לא יגלוש לשבת והוא יוכל לחזור הביתה או להתארח בקרבת האצטדיון.

אך המצב עדיין לא מזהיר. למרות מחאות שחקנים שביקשו שלא לשחק בשבת ולמרות השינויים בענף, להיות כדורגלן דתי זה עדיין עסק לא פשוט. כשהשחקן עומרי אלון ששיחק ב-2018 בהפועל חדרה הבין שהקבוצה עולה לליגת העל, הוא הבין גם שג'ינגול בין המשחקים המרכזיים הצמודים לשבת לבין שמירת המצוות תהיה משימה בלתי אפשרית. השחקן בחר לעזוב את המועדון למרות שהיה בין אלו שסייעו להעלות אותו ליגה.

בין הכדורגלנים הדתיים ניתן למצוא גם לא מעט כאלה שלא נולדו או גדלו עם כיפה, חלקם מבינים שהקושי גדול ובוחרים לפרוש מהמשחק וחלקם התחזקו לאחר שפרשו. השחקן עידן טל כיכב בעשרות הופעות במדי הנבחרת וכבש שערים במדיהן של הקבוצות הגדולות בארץ, היום הוא מסתובב עם כיפה וציצית ומקפיד על לימוד גמרא באופן קבוע.

שניר גואטה, או בעצם הרב שניר גואטה, היה בין אלה שבחרו לוותר על הכדורגל כדי להרוויח את השבת. הוא שיחק בליגת העל בקבוצת הפועל אשקלון ולאחר החזרה בתשובה, כשהבין שלא יוכל להתחמק ממשחקים שקרובים מדי לשבת, בחר לעזוב את הספורט ולהתמקד בדת. אגב, בין תלמידיו של הרב גואטה ניתן למצוא גם את השחקנים חן עזרא, אייל גולסה ועוד.

גם מגרש הכדורסל מהווה כר פורה לשחקנים דתיים, או בעצם לשחקניות דתיות. נעמה שפיר עשתה היסטוריה בליגת המכללות לנשים בארצות הברית כשדרכה לראשונה על הפרקט כשחקנית הדתיה הראשונה. שפיר הצטיינה במשחק וזומנה לנבחרת הנשים של ישראל, אך כאן היא נאלצה להיאבק. בהתאם לאמונתה, שפיר לא רצתה לשחק בזרועות חשופות ובתחילה הותר לה לשחק עם חולצה מתחת לגופיית המשחק. בשנת 2011 פיב"א אירופה, אירגון הכדורסל האירופאי החליט לאסור על שפיר לשחק עם גופיה, ערעורים הוגשו, עתירות נעתרו ובקשות נשלחו - אך הארגון בשלו. שפיר לא אמרה נואש ובסופו של דבר עלתה לשחק עם שרוולים אלסטיים שכיסו את כתפיה החשופות.

קבוצה של שחקני כדורסל דתיים - כן כן, קבוצה שלמה - ניתן למצוא רק בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. קבוצת הכדורסל של ה'ישיבה יוניברסיטי', מציגה כדורסל טוב ומשיגה ניצחונות אל מול קבוצות של מכללות ואוניברסיטאות אחרות ברחבי ארצות הברית, כשהקבוצה קוראת לעצמה, איך לא? מכבים!

יאיר באומן הוא אולי שם לא מוכר עדיין בכל בית של אוהדי כדורסל, שלא זוכה עדיין להרבה דקות משחק - אבל אי אפשר לפספס אותו בשל הכיפה שהוא מצמיד לראשו באמצעות סיכה. באומן, שחקן של מכבי ראשון לציון, הוא אחד מהשחקנים הדתיים היחידים בליגת העל בישראל שמקווה שיום אחד עוד שחקנים דתיים ימצאו את מקומם על הפרקט.

לא רק כדורגל וכדורסל. מדינת ישראל משופעת בלא מעט ענפי ספורט נוספים בהם מתחרים ספורטאים דתיים. אחד מהם הוא יובל פרייליך שמתחרה בסיף. פרייליך זכה לפני כחצי שנה במדליית הזהב באליפות אירופה לסיף, אך אחד מהמאבקים המזוהים ביותר עמו היה המאבק על השבת. תחרויות הסיף מתקיימות לרוב בשבת, וכדי להתחרות עתר פרייליך לבג"ץ בתביעה שלא להזיז תחרויות שלו מיום שישי לשבת. המאבק נכשל אבל הוא המשיך בגדול ואפילו מצליח להוות תקווה ישראלית למדליה באולימפיאדה הקרובה.