תגידו, חשבתם פעם לאכול סטייק ג'ירפה? או אולי למרוח לילדים על הלחם גבינת שמנת אורגנית מחלב ג'ירפה? כמעט כל מי שנשאל ישיב בשלילה בשנייה הראשונה, בייחוד שומרי כשרות, אבל להפתעתנו הרבה - הג'ירפה היא דווקא חיה כשרה ומותרת באכילה. כן כן, הג'ירפה, מעומק הג'ונגל, זו עם הצוואר הארוך, היא חיה כשרה.
המקרא מפרש בדיוק מהן החיות הכשרות המותרות באכילה ונותן בהן סימנים: הן צריכות להיות מפריסות פרסה, שוסעות שסע ומעלות גירה. החכמים הוסיפו סימנים לכשרות וקבעו כי חלבה של בהמה או חיה כשרה מתגבן, וכן שאין לה שיניים קדמיות בלסת העליונה. מאז ומתמיד הייתה הג'ירפה חשודה כמתאימה לסימנים. היא מפריסה פרסה ושוסעת שסע, זה אפשר לראות גם מרחוק ובלי צורך בבדיקות פנימיות מורכבות, היא אוכלת עלים, זה כולנו למדנו מספרי הילדים, ואין לה שיניים קדמיות בלסת העליונה.
אז למה הג'ירפה עוד לא הפכה למנה מוכרת במסעדות היהודיות? שאלה טובה. מעבר לעובדה שהג'ירפה היא חיה בסכנת הכחדה ובנוסף מאוד יקרה, ישנם פוסקי הלכה שטוענים שחיה או בהמה שאין מסורת העוברת מדור לדור על ההיתר לאכילתה, אסורה באכילה גם אם מופיעים בה כל סימני הכשרות.
ג'ירפה וצ'יפס בצד
כדי להוכיח סופית שהיא כן מותרת באכילה, יצאו כמה חוקרים יחד עם רבנים מומחי כשרות לבחון את העניין. מחקר שבחן את חלבה של הג'ירפה גילה שהוא מתגבן והופך לגבינה ללא תוספת של חלב בהמות או חיות כשרות אחרות. בניתוח שנעשה לג'ירפה שמתה מזקנה בליווי רב מומחה כשרות - התגלה כי לג'ירפה 4 קיבות, כך שהיא אכן מעלה גירה. זאת - יחד עם כל הסימנים החיצוניים - הוכיחו מעל לכל ספק כי הג'ירפה היא כשרה ומותרת. ורק כדי לסגור את עניין המסורת חשוב להגיד כי פוסקים רבים וחכמים טוענים כי הג'ירפה היא ה'זמר', אחד מן המינים המוזכרים בתנ"ך כמותרים לאכילה.
אחרי שהגענו למסקנה כי בורגר ג'ירפה יכול להיות הלהיט הבא, אם חשקה נפשכם לצוות אליו צ'יפס, אולי תשקלו דווקא צ'יפס חגבים. למרות שנהוג לחשוב שחרקים אינם מותרים באכילה, חלק ממיניו של החגב דווקא כשרים. על זיהוי ודאי של חרקים כשרים ישנה מחלוקת גדולה ועל כן מעטים גם האנשים שאוכלים חגבים. בין הקהילות המוכרות ביותר ששמרו על המסורת של אכילת החגבים נמצאת קהילת יוצאי תימן שלה מתכונים לחגבים קריספיים וקרנצ'ים שיכולים בהחלט להחליף את הצ'יפס המשמין שלכם.