פרשת וארא נפתחת בהעברת החזון של הקב"ה למשה בכל הקשור לגאולת ישראל תוך שהוא מצייר בפני משה בקווים ברורים מאד את העתיד הורוד של עם העבדים המשועבד מזה יותר ממאתיים שנה לאימפריה המצרית: "ולָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ אֲנִ֣י יְהֹוָה֒ וְהֽוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֨חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵֽעֲבֹֽדָתָ֑ם וְגָֽאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בִּזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבִשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים:זוְלָֽקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֥ם לִי֙ לְעָ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וִֽידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם הַמּוֹצִ֣יא אֶתְכֶ֔ם מִתַּ֖חַת סִבְל֥וֹת מִצְרָֽיִם:וְהֵֽבֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֨אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֣ת אֹתָ֔הּ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּלְיַֽעֲקֹ֑ב וְנָֽתַתִּ֨י אֹתָ֥הּ לָכֶ֛ם מֽוֹרָשָׁ֖ה אֲנִ֥י יְהֹוָֽה."
כשאלוקים פורס בפני משה את תוכניתו הוא מבטיח ארבע גאולות - והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי - כנגד ארבע גזירות שגזר עליהם פרעה, וכנגדן תקנו חכמים ארבע כוסות בליל הפסח, לקיים מה שנאמר: כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא (תהלים קטז, יג.)
נשמע מדהים. ההתחייבות האלוקית למשה לגבי עתידו המזהיר של העם והטלת המשימה על משה כבד הלשון: ללכת אל עם העבדים ולנסות לשכנע אותם שעכשיו מתחילים במסע לשחרור מעבדות ויציאה לחרות, לחופש ולריבונות בארצם המובטחת. דומה הדבר בימינו שמנהיג פוליטי חדש בברזיל יגיע לתושבי הפאבלות שמתגוררים בצריפים מטים ליפול כבר חמישה דורות ויותר, ויבטיח להם שתוך חודש הממשלה בראשותו בונה להם שכונת יוקרה עם פארקים ומגרשי כדורגל חדישים, ושכל אחד יזכה לתואר אקדמאי ולעבודה שתכניס לו שכר הגבוה פי עשר משכרו. מי היה מוכן להאמין לו ולהצביע בשבילו?
מנהיג אחד אמיץ
משה הולך עם הבשורה האלוקית לעם והתוצאה הידועה מראש "וַיְדַבֵּ֥ר משֶׁ֛ה כֵּ֖ן אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ אֶל־משֶׁ֔ה מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵֽעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה." בני ישראל השרויים בהישרדות דורות רבים, לא נמצאים במקום פסיכולוגי שמאפשר להם להקשיב למשה. הם קצרי רוח וחסרי סבלנות לבשורתו. כל מבוקשם הוא שיניחו להם לנפשם בשל העבודה הקשה. הם רק מבקשים הם מנוחה של שעה נוספת. גאולה? הם אפילו אינם מסוגלים לדמיין איך היא נראית ומרגישה.
חבר שלי קיבל מינוי מאתגר להציל חברה העומדת לפני קריסה. מדובר בעסק שכשל, עמד כפסע לפני פשיטת רגל, והתמודד מול תלונות של לקוחות זועמים, בנקאים חסרי אמונה, ספקים עם חובות של מליונים, מוניטין הרוס, נטישה של בכירים - והוא מגבש תוכנית עבודה וחזון וצריך לגרום לעובדים ולספקים ללכת אחריו. מה הסיכוי שלו לרתום את כולם אחריו במלוא העוצמה? כאן צריך מנכ"ל שהוא מנהיג. כאן לא יעזור אומן דוחות ומספרים, צריך מנהיג כריזמטי שידע לספר את סיפור הגאולה של המותג החבוט ולגייס אחריו את העובדים, הספקים, הלקוחות והבנקים למסע.
יש מנכ"לים כאלה, אבל בודדים. רובם לא יעזו בכלל לקחת עליהם משימה כזו מפחד מכישלון שידבוק ברזומה שלהם. רק ליחידי סגולה יש את היכולת המנהיגותית לסחוף אחרי החזון שלהם את כל השותפים לתהליך. צריך יכולת מופלאה למצוא את המתכון המנצח, ואחרי המתכון, יכולת מופלאה להאמין בתהליך ולגרום לכל האנשים חסרי האמונה והמיואשים ללכת אחריך בלי שהעתיד מובטח להם.
לאותה התכונה נדרשו מפקדים בשדה הקרב ברגעים הקשים ביותר במטרה לגרום לאנשיהם להאמין כי ניתן להיחלץ מהמצב ולנצח כנגד כל הסיכויים והסיכונים. כאלו היו דוד בן גוריון בהחלטה על הכרזת הקמת המדינה אל מול מתנגדים מבית כה רבים, אריאל שרון לפני צליחת התעלה במלחמת יום הכיפורים, אביגדור קהלני מח"ט חטיבת הטנקים במלחמת יום הכיפורים בקרבות הבלימה ברמת הגולן -בודדים מול מאות טנקים סוריים, לוחמי גולני באותה המלחמה בקרב העקוב מדם לשחרור החרמון, ועוד עשרות דוגמאות שבהן מנהיג אחד כריזמטי מצליח לגרום לאנשים לעשות את הבלתי אפשרי. משפט ידוע אומר כי "בשביל לייצר רוב צריך מנהיג אחד אמיץ."
המנהיגים נידונו לקללה
אלוקים מכין את משה ואהרון שליחיו. המדרש מספר לנו: "אמר להם הקדוש ברוך הוא בני סרבנים הן רגזנין הן טרחנין הן, על מנת כן תהיו מקבלין עליכם שיהיו מקללין אתכם שיהיו מסקלין אתכם באבנים". אין מקום לאופטימיות באתגרים הנדרשים, מדובר בעם סרבן, חסר אמונה ורגזן, ומה שמצפה לכם כמנהיגים ושליחים הוא שיקללו אתכם ויסקלו אתכם באבנים. זה גורלכם. מנהיגים תמיד יחטפו מהאנשים שלהם הם דואגים, והתמורה שלהם מתבטאת בתחושת הסיפוק מההצלחה ובעיקר מהטבעת חותם.
אנשים שנולדו להנהגה חייבים לקחת בחשבון את מה שהקדוש ברוך הוא מלמד את משה ואהרון במדרש - קללות ואבנים כל הדרך. אבל אנשים שנולדו להנהגה אמיתית יהיו מוכנים לקחת על עצמם את המשימה לא רק בשל התגמול האישי או השכר הבונוסים בעולם העסקי, הם יהיו מונעים מלהטביע את חותמם על המציאות ולעיתים לייצר אותה. ההגשמה העצמית יוצרת את השמחה שהיא המידה הגבוהה ביותר של אושר. כשנושא ההגשמה העצמית עולה אני נזכר במשפט שאומר "זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי". יצא לי להכיר בחיי מנכ"לים ענקיים שלא חיים כי הם עבדים נרצעים של החיים שבחרו, ומנגד יצא לי להכיר קשי יום בתפקידים זוטרים שעוסקים בנתינה ועשייה לקהילה תוך שהם מטביעים חותם ענק.
השלב הבא אחרי רתימת העם לאמונה בגאולה, משה ואהרון צריכים ללכת לפרעה ולגרום לו להאמין בתהליך. מניסיוני בעולם העסקי לעיתים קל יותר לשכנע את פרעה מאשר לשכנע בנקאים חסרי חזון ואמונה - "וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:בֹּ֣א דַבֵּ֔ר אֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וִֽישַׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵֽאַרְצֽוֹ: וַיְדַבֵּ֣ר משֶׁ֔ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֤ן בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לֹא־שָֽׁמְע֣וּ אֵלַ֔י וְאֵיךְ֙ יִשְׁמָעֵ֣נִי פַרְעֹ֔ה וַֽאֲנִ֖י עֲרַ֥ל שְׂפָתָֽיִם." משה הבין את גודל השליחות ואת היעוד שלו בעולם. הוא יצא עם אחיו הגדול אהרון לקראת משימה בלתי אפשרית לכאורה. משה הימר, לקח את האתגר הענק באומץ רב וזכה לתהילת עולם לעולמי עד.
מילות השיר של להקת ABBA כאילו נכתבו על פרשת השבוע:
The winner takes it all
The loser standing small
Beside the victory
That's her destiny
שבת שלום מרמות השבים