בקעת הירדן שעלתה לכותרות בשבוע האחרון עומדת על סדר יומו של חבר הכנסת לשעבר עוזי דיין כבר כמעט שני עשורים. פרסומה של "עסקת המאה" האמריקאית בסוף השבוע, הכוללת גם הכרה בבקעת הירדן כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, היא במידה רבה התגשמות חזון שדיין וחבריו לפורום 'מבטחי' עמלים עליו כבר שני עשורים.
פורום 'מבטחי' כולל כמה מהשמות הבכירים במערכת הצבאית, המדינית ובמשק. מטרת הפורום היא לעצב מדיניות בשנים הקרובות מתוך תפיסת עולם ציונית שמרנית. כאמור, בראש הפורום עומד האלוף במיל. עוזי דיין, עמו גם האלוף גרשון הכהן, תא"ל עודד טירה נשיא התאחדות התעשיינים, תא"ל יוסי קופרווסר לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל עו"ד אילן כץ, השגרירים לשעבר בארה"ב ד"ר דורי גולד וזלמן שובל, חתן פרס נובל פרופ' ישראל אומן ורבים נוספים.
כשאנשי הפורום החלו לעסוק בנושא בקעת הירדן, לפני מספר שנים, סקרי דעת קהל אמרו כי רק כ- 14% מאוכלוסייה הישראלית חושבים כי הירדן צריך להיות גבולה המזרחי של מדינת ישראל. תמונת המראה ההפוכה בתכלית הקיימת כיום בתודעה הישראלית בנוגע לאותה שאלה בדיוק, ממחישה כיצד השינוי מתרחש.
מעברות הירדן ולא קאסר אל יהוד
כבר בשנת 2017 סקר גיאוקרטוגרפיה שבדק את מיצובה של בקעת הירדן בדעת הקהל הישראלית, הראה כי 67% מהנשאלים סבורים כי אין לוותר על הריבונות בבקעת הירדן במסגרת הסדר עתידי. לדברי דיין האחוזים הללו רק הולכים ועולים. את ההכרה הזאת מבקשים דיין וחבריו לעגן באמצעות מהלך שיחדד את הקשר של אזור בקעת הירדן וצפון ים המלח להיסטוריה היהודית והמורשת.
במסגרת זו הם עושים פעולות כבר שנתיים בכדי להכריז על 'קאסר אל יהוד', אתר הטבילה הנוצרית הסמוך לצומת אלמוג בואכה ים המלח, כאתר מורשת ממלכתית ששמו 'מעברות הירדן'. האתר, מעבר להיותו מזוהה באמונה הנוצרית כמקום שבו הוטבל ישו בידי יוחנן המטביל, מוכר כמקום בו חצו בני ישראל את הירדן בכניסתם לארץ.
"נוצר מצב אבסורדי שבו הערבים מכנים את המקום 'ארמון היהודים', בעוד היהודים מכנים את המקום בשמו הערבי", אומר דיין. " כ-750 אלף נוצרים מרחבי העולם מגיעים מידי שנה לאתר הזה ששמו המקורי הוא מעברות הירדן. ממש בקרוב אמורה להתקיים ישיבה של ועדת השמות הממלכתית בהשתתפותי שתחזיר למקום את שמו המקורי, תוך הדגשת העובדה ההיסטורית כי זהו המקום שבו חצו בני ישראל את הירדן עם כניסתם לארץ. בהמשך, התוכנית כוללת פיתוח המקום והקמת מרכז מבקרים, מלון ושירותי תיירות מקיפים שיאפשרו את צמיחת התיירות בחבל הארץ הזה. במקום מתוכננת גם הקמת מונומנט בצורה של 12 אבנים, זכר ל-12 האבנים שאותם הציבו החוצים את הירדן לאחר שרגליהם נגעו באדמת ארץ ישראל".
יום העלייה הראשונה
"אנשים שואלים אותי מדוע כל כך חשוב לי פיתוח המקום ואתר מעברות הירדן", מספר עוזי דיין, "לכאורה מבחינה ביטחונית-אסטרטגית השגנו את מה שרצינו, אז למה לי להטריד את עצמי עכשיו בהקמת מרכזי מבקרים ומלונות. התשובה היא שאסטרטגיה צריכה להכיל ערכים, היסטוריה, זהות והתייחסות למרחב הטבעי והאנושי. אי אפשר להוביל מהלך שלא כולל את כל אלה. כיום אין בכל מרחב בקעת הירדן אף לא מרכז מבקרים אחד, מקום לינה לציבור מבקרים גדול או מקום אחד לעצור לארוחת צהריים. ומדובר על אזור עם פוטנציאל של 2 מיליון מבקרים בשנה. בשנת 2048 תמנה אוכלוסיית ישראל כ-20 מיליון איש. כיום מתגוררים בבקעת הירדן 6000 איש בלבד, רובם עוסקים בחקלאות. מדובר בחבל ארץ שעתיד להכפיל את עצמו פי 20 בשלוש העשורים הקרובים. האנשים הללו יצטרכו להתפרנס ממשהו, ותיירות היא ענף מרכזי.
במקביל לפיתוח אתר 'מעברות הירדן' הפורום מוביל כבר כמה שנים את 'יום העלייה הראשונה' המציין בי' בניסן את היום בו חצה עם ישראל בהנהגת יהושע בן נון את הירדן ונכנס לארץ ישראל לפני 3292 שנים.
"השנה אנחנו נקיים את ציון יום העלייה בתאריך 2 באפריל במעמד אישיות ממלכתית בכירה", הוא מספר. "אנו מקווים כי הנשיא ריבלין יכבד את המעמד ונערכים להגעתם של עוד כ-1000 איש נוספים לאתר מעברות הירדן. בעתיד התקווה כי תאריך זה יוכר כיום ציון ממלכתי לכל דבר המחזק את המורשת, ההתיישבות והרעיון הציוני. אני מקווה כי ההזדמנות ההיסטורית שנקרתה בפנינו בימים אלו להביא להכרה אמריקאית בבקעת הירדן לא תוחמץ. מבחינה זו אני מאחל ומקווה להצלחתם של כל הנציגים היוצאים לארה"ב לפגישות עם הנשיא טראמפ, הנשיא האמריקני האוהד ביותר של ישראל בכל הזמנים".