חרדים וערבים: הקשר בין ריבוי ילודה לעוני

ילדים זה שמחה, במיוחד בישראל. ישראל נמצאת כבר מספר שנים בראש רשימת מדינות ה-OCED בשיעור הילודה, ובהפרש עצום. אחת מהנחות היסוד הנוגעות לעובדה זו גורסת כי יש קשר בין שיעור הילודה הגבוה לעוני. מדי שנה מתפרסמים דו"חות שונים המודדים עוני בצורות שנות. כמעט בכל הדוחות הללו מככבים שני מגזרים: חרדים וערבים.

מאחר ושני המגזרים הללו מתאפיינים גם בשיעור ילודה גבוה, המסקנה כביכול מתבקשת מאליה: עידוד מיתון הילודה, למשל באמצעות צמצום קצבאות, תגרום לירידה במספר העניים. הצעה שכזו הועלתה זה לא מכבר בפורום 'קהלת' וכן במסגרות נוספות.

אלא שעיון בנתונים ומחקרים עדכניים מגלה שהקשר בין עוני וילודה יכול באותה מידה להיות רופף, שלא לומר מקרי לחלוטין. הרב אורי סדן, חוקר משפט עברי וכלכלה במכון 'משפטי ארץ', מסכים כי לידת ילדים רבים מובילה לירידה ברמת החיים, אולם לדבריו יש הבדל בין ירידה ברמת החיים לבין עוני.

"ירידה ברמת החיים איננה בהכרח עוני. עוני הוא מצב בו אדם אינו מסוגל לספק את צרכיו הבסיסיים בכוחות עצמו", אומר סדן. "ריבוי ילדים איננו נחלת המגזר החרדי או הערבי בלבד. בציונות הדתית ניתן למצוא ילודה גבוהה במידה רבה והדבר איננו גורם בהכרח לעוני. מדובר במגזר משמעותי שעל פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהווה 16% מהאוכלוסייה היהודית. לפי מחקרים שנעשו במרכז המחקר והמידע של הכנסת, שעור הילודה במגזר הזה גבוה באופן ניכר משיעור הילודה במגזר הערבי, אולם סקרים ייעודיים שביצע מכון 'מסקר' מצאו כי שיעור העוני במגזר זה אינו גבוה משעורו באוכלוסייה הכללית. כלומר לפחות מהשוואה בין מגזרים אלו עולה כי אין כל קשר בין ילודה ובין עוני".

לדברי סדן, למרות ששיעור הילודה בחברה החרדית גבוה כמעט פי שניים מבחברה הערבית (6.7 ילדים למשפחה לעומת 3.5), ממחקרים שנערכו על ידי המכון החרדי למחקרי מדיניות עולה כי בחברה החרדית לא קיימת כמעט תחושת עוני. למעלה מ 70% מדווחים כי הם שבעי רצון ממצבם הכלכלי. שיעור גבוה עוד יותר לא חש את עצמו עני מעולם. במגזר הערבי, לעומת זאת, יותר ממחצית האוכלוסייה איננה מרוצה ממצבה הכלכלי. שיעור גבוה עוד יותר חש את עצמו עני בשלב כלשהו של החיים.
"אם אכן יש קשר בין שיעור ילודה ועוני, הרי שקשה להבין נתונים אלו" הוא אומר. "אין מנוס מלקבוע כי הקשר בין שני הדברים איננו מובן מאליו, כפי שנהוג לחשוב".

מה כן מנבא עוני?

"פרמטר שאפשר להצביע עליו בבירור הוא השכלה מקצועית שמאפשרת הכנסה סבירה", אומר סדן. "הקשר בין השכלה לעוני ידוע ומוכח בכל המגזרים והמחקרים. המגזר החרדי והמגזר הערבי מאופיינים בשיעור השכלה אקדמית נמוך, מה שממילא יכול להביא לשיעור עוני גבוה. לעומת זאת שעור ההשכלה האקדמית בציונות-הדתית גבוה, ובהתאם לכך שיעור העוני נמוך, זאת למרות שעור הילודה הגבוה.
מכאן שהמסקנה, בכל מה שקשור במלחמה בעוני לטווח הארוך, לא קשורה בהעלאה או צמצום קצבאות, אלא בשיפור מערכת החינוך בכלל המגזרים, עידוד לרכישת השכלה גבוהה והתאמת המוסדות הללו למגזרים השונים".