מה נסגר עם אנשים שלא רוצים להביא ילדים?

כבר בגיל 8 וכנראה אפילו קודם - ידעתי שאני רוצה להיות אמא. מזל שיש מספיק אנשים שרוצים להביא ילדים לעולם ולכן המיעוט שבוחר לא לעשות זאת לא משנה את התמונה באופן משמעותי. אין בעל חיים בעולם שיכול לבחור להכחיד את עצמו מלבד האדם, ואם כולנו היינו מחליטים לא להביא ילדים לעולם כי אנחנו לא רוצים משפחה, המין האנושי היה בבעיה.

בחברה בה מגדלים ילדים שהם מרכז העולם, יתכן שנמצא יותר ויותר אנשים שיבחרו לא להביא ילדים לעולם. זו באמת משימה הדורשת לצאת מעצמך למען מישהו אחר. לא מובן מאליו למי שרגיל שהעולם משרת אותו. אך בכל זאת יש בי אמונה תמימה שאומרת שמרבית האנשים פשוט אוהבים לחיות ורוצים להעניק חיים, גם אם זה דורש מאמץ ויציאה מאזורי הנוחות שלנו.

אותי מטרידה הידיעה שיש הורים שבחרו להביא ילדים לעולם ובליבם מרגישים שאולי היה כדאי שלא. זה לא מופרך ודי ברור מדוע הם מרגישים כך. לא כי הם טעו בהחלטה הראשונית. הם פעלו על פי המסלול הפשוט התמים שרוצה להמשיך בדרך החיים, שרוצה לחיות על פי נוהג שבעולם בו אדם מקים משפחה ומביא ילדים לעולם כפי שהוא נולד. אך פתאום זה בא ישר לפנים. התחושה ש'זה גדול עליי'. שזה מעיק, שזה לא כיף, שזה גוזל המון כוחות ודורש הרבה ויתורים וטומן בחובו המון אכזבות.

באמת חלק מן הדברים הם בלתי נמנעים. לפרנס את עצמי ולפרנס משפחה זה לא אותו הדבר. לפרנס משפחה דורש יותר כסף. למצוא בית לאדם אחד יותר קל מלמצוא בית למספר נפשות, ועוד הבדלים רבים בפרקטיקה של החיים.

אבל זה לא החלק הקשה. החלק הקשה הוא החלק הרגשי. שזה לא עובד כמו שתכננתם. שהילדים עושים מה שבראש שלהם ואפילו מזלזלים ופוגעים. שאתם מרגישים שאתם נכשלים במשימה שלקחתם על עצמכם. ואז מתגנבת המחשבה - למה עשיתי את זה לעצמי? למה אני מתעלל בעצמי? ונראה כי אין דרך אחרת. ככה זה נראה שמגדלים ילדים.

אבל זה לא נכון. זה בהחלט יכול להראות אחרת. בשוק יש אין ספור סדנאות הורים שאמורות לסייע, מדוע יש כל כך הרבה הורים שחיים בתחושה הזו ולא מגיעים לסדנאות הללו?

1. כי שם הם שומעים שהם אשמים במה שקורה, ולא בא להם שעוד מישהו ידרוך עליהם (לא בכוונה. זה קורה ממש באופן לא מודע.) בית ספר יכול לארגן סדנת הורים ויגיעו בודדים. המסר הסמוי של בית הספר הוא: אתם צריכים עזרה בהורות שלכם, אתם לא עושים את זה כמו שצריך, אז החלטנו לעזור לכם. לסדנה הזו הורים לא יגיעו. הם לא פראיירים. הם יודעים לזהות את ההאשמות האלה מקילומטרים.
2. הם לא חושבים שיכול להיות אחרת. ככה זה כשמגדלים ילדים. כשהוא נולד הוא יבכה בלילות וכשנגמול אותו יהיו שלוליות וכשהוא יעלה לכיתה א 'יהיה לו קשה במעברים וכשהוא יגיע לגיל האי-בגרות הוא ימרוד.

מאיפה כל האמונות המוטעות האלה? מההתבוננות על המציאות סביבנו. הסוד האמתי הוא שזה ממש יכול להיות אחרת. בלי רגשות אשם ועם ילדים משתפי פעולה מאושרים ומלאי ביטחון עצמי. ואם תסתכלו טוב סביבכם תראו שיש הרבה ילדים שמוכיחים שזה יכול להיות כך. אז אם אתם הורים. אל תגיעו למצב שאתם מתחרטים על זה. זה בהחלט יכול להיות חוויה אחרת לגמרי. למרות שהחברה עושה הכול כדי שלנו, ההורים, יהיה קשה להיות הורים ושיהיה לנו קשה להרגיש טוב עם מה שאנחנו עושים, בכל זאת אפשרי ליצור שינוי ולהנות מההורות שלכם.


הכותבת מנחה ויועצת בגישת שפר, חברה בצוות הניהול של מרכז שפר- הורות זוגית ומודעות עצמית