ריטה על פרשת בא: "זה השעון שמדכא את העיקר"

אני מכיר הרבה מנכ"לים ובעלי שליטה של חברות שהפכו לעבדים של הזמן. הם עובדים שתים עשרה שעות ביום, מכורים לטלפון ולמחשב, עובדים בשבתות, בחופשות ובחגים 24/7. לכאורה הם מנהלים ומחליטים אבל במציאות הם עבדים של הזמן - עבדות מודרנית מרצון. ערן רולס לפרשת השבוע

ערן רולס בשיתוף עמותת יהדות ישראלית, בשיתוף עמותת יהדות ישראלית

זה שאתה מנכ"ל לא אומר שאתה לא עבד. המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל - "קידוש החודש" בפרשת בא, באה ללמד אותנו כי לעבדים אין שליטה על הזמן, להבדיל מבני חורין שמנהלים את הזמן. בנוסף, המצווה מלמדת את מסר הדיוק, תכונה שמהווה כלי חשוב מאד בארגז הכלים להצלחה בחיים.

גם ריטה שלנו כתבה שיר על עבדי הזמן:
"עבד של הזמן
של השעון שמן הסתם
אותו המצאנו בעבר
עבד של הזמן
עובדי אליל שמן הסתם
אותו המצאנו בעבר
זה השעון שמדכא את העיקר".

עוד בוואלה! NEWS

שיר לשבת: חוֹבָה לְתַעֵד אֶת הַגִּהוּק

לכתבה המלאה

היכולת לשלוט בזמן

מי היה מאמין שהמצווה הראשונה שאלוקים בחר להעניק לעם ישראל תעסוק בענייני ניהול הזמן ובאומנות הדיוק. לפני כבד את הוריך, אל תגנוב, לפני אל תרצח ואל תנאף, ואפילו לפני שמור את יום השבת לקדשו. הקדוש ברוך הוא בחר להעניק לעם העבדים העברי את סוד חישוב הזמנים ללוח השנה המדויק בעולם, את מצוות קידוש החודש, בנוסחה סודית שמחשבת ברמה של אלפית השנייה.

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות, י"ב, א'-ב'). קידוש החודש הוא מצווה דאורייתא לסנהדרין בארץ ישראל, עליהם לקבוע מדי חודש בחודשו את ראש החודש על פי עדות ראייה של הולדת הירח ונוסחה לקביעת לוח השנה העברי, שלפיו נחגגים כל חגי ישראל מזה 3500 שנה.

המצוות נועדו ללמד אותנו כללי התנהגות וכלים פרקטים לחיים. כשבחר אלוקים במצוות קידוש החודש כמצווה הראשונה, הוא העביר לעם ישראל מסר שהשלב החשוב ביותר שעושה את ההבדל בין עבד לאיש חופשי הוא היכולת לשלוט בזמן ולתכנן אותו. המסר השני הוא חשיבות הדיוק.

עבדי הזמן

שיטת החישוב של לוח השנה היהודי היא המדויקת ביותר, ונקבעת באמצעות נוסחה המשלבת את מחזורי הירח ומחזור השמש, בעוד הלוח הנוצרי נקבע על פי מחזור השמש בלבד וזה המוסלמי ע"י הירח. חישוב לוח השנה היהודי כל כך מדויק, עד שכל התנודות של כדור הארץ מחושבות בו עד הפרט האחרון, השינויים במהירות כדור הארץ מחושבות לפרטי פרטים.

מספר המדרש: "אמר הקדוש ברוך הוא: משעה שבראתי את עולמי הייתי נושא משאוי לחשב חשבונות של חודשים, מכאן ואילך הוא מסור לכם, לכם הוא מסור ואין אתם מסורים בידו". מצות קידוש החודש מתייחסת לשליטתו של האדם על ממד הזמן.

בעולם העסקים, אני מכיר הרבה מנכ"לים ובעלי שליטה של חברות שהפכו לעבדים של הזמן. הם עובדים שתים עשרה שעות ביום, מכורים לטלפון ולמחשב, עובדים בשבתות, בחופשות ובחגים 24/7. לכאורה הם מנהלים ומחליטים - אבל במציאות הם עבדים של הזמן. זוהי עבדות מודרנית מרצון, וכמו שבני ישראל העבדים במצרים לא שלטו על הזמן - בדיוק כך הם היום עבדים ללא שליטה על הזמן.

גם רבי יהודה הלוי (ריה"ל) כתב שיר ידוע על עבדות הזמן:

עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם -
עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי:
עַל כֵּן בְבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ
"חֶלְקִי אֲדֹנָי!" אָמְרָה נַפְשִׁי

דיוק הוא אורח חיים

מסר הדיוק הוא השיעור השני במצוות קידוש החודש. לוח השנה היהודי מחשב מזה 3,500 שנה ברזולוציה של אלפיות השנייה כמו השעון האטומי שפותח לפני כמה עשרות שנים ומתוכו אנו למדים את חשיבות ערך הדיוק בחיים שלנו ובמיוחד בעולם העסקי. מנהל שלא עובד מדוייק לעולם לא יצליח. אי אפשר לאורך זמן להיות ליד, כמו, כמעט, בערך. הצורך הוא דיוק באסטרטגיה, דיוק בתכנון, דיוק בביצוע, דיוק בשירות, דיוק במוצר, דיוק במילה, דיוק במסר ובכל דבר ועניין.

דיוק, כמו מצויינות, אינו אירוע חד פעמי אלא אורח חיים. אדם ממוצע בימינו נדרש להסתגל לכמות שינויים בשנה אחת, יותר מכמות השינויים שאדם ממוצע בחילת המאה העשרים נדרש להסתגל משך כל חייו. שינויים מצריכים חישוב מסלול מחדש ודיוק מחדש.

בעולם של שינויים מהירים, כל מנהל נדרש לבחון שוב ושוב את המוצר או השירות שהוא מספק ולדייק אותו במקצבים הולכים וגוברים. תחשבו על גורל מנהלי נוקיה שלא דייקו את טלפון הלחצנים כשהגיע הסמארטפון, תחשבו על חברת הפילם פוג'י שלא צפתה את חדירת המצלמות הדיגיטליות, גורל מצלמת הפולורואיד, תחשבו על הבעלים של ידיעות אחרונות שלא צפה את האיום על הפרה החולבת שלו "לוח ידיעות אחרונות" כשהגיעה הטכנולוגיה של יד2, תחשבו על בעלים של תחנות מוניות כש-GetTexi קמה ועל גורל נהגי המוניות כשהרכב האוטונומי יקבל אישורים ולא יצטרכו אותם יותר. כל הדוגמאות הללו מראות על מנהלים שלא קידושו את הצורך לדייק ולהתאים את השירות או המוצר. להיות אדם מדויק משמעותו לחשוב על כל מילה, כל משפט, כל דיווח. אין ליד או כמעט, הכל מדויק כמו שעון אטומי, כמו לוח השנה היהודי. דיוק משמעו נאמנות לאמת.

שנשכיל ללמוד מהפרשה להיות בני חורין ולא עבדים של הזמן, שנלמד לדייק את עצמנו ובעיקר שנהיה בריאים.

לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

התרעות פיקוד העורף

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully