סיפור טוב: מכתב ממיטת בית החולים - תודה ששמרת על החיילים שלי

"תרשמי: אלוהים, תודה רבה לך ששמרת על החיילים שלי". זה מה שאמר איתי לאימו כשביקשה לשלוח פתק לכותל. לא נתפס, הבחור שוכב פצוע קשה מאוד בלי רגליים וחושב אך ורק על החיילים שלו, ושום דבר הוא לא מבקש בשביל עצמו. סיפור טוב מאת אורי שכטר

אורי שכטר בשיתוף עמותת יהדות ישראלית, בשיתוף עמותת יהדות ישראלית
נשיא המדינה וחברי המשלחת הפראלימפית ענבל פיזארו ואיתי ארנליב (צילום: לע״מ)

לבחור שבתמונה קוראים איתי ארנליב. את הסיפור שמעתי מחברי מלכיאל לרנר "אחי הפצועים".
בתאריך 28.6.2007 התבצע סיור של עורב צנחנים בקסבה של שכם בפיקודו של סג"ן איתי. על הכוח הופעל מטען רב עוצמה, ואיתי נפצע קשה מאוד. הוא איבד את 2 רגליו, ונפצע בצורה לא פשוטה באיברים נוספים בגוף. שאר החיילים שבכוח נפצעו בסה"כ קל עד בינוני. אחרי כחודש וחצי בטיפול נמרץ הוא הועבר למחלקת טראומה.

בשלב מסוים הגיעה אל אימו של איתי אישה שאינה קשורה למשפחה וסיפרה לה שהיא נוסעת לכותל המערבי, ושאלה אותה אם היא רוצה לכתוב פתק לרפואתו של בנה. ענתה לה אימו של איתי: "תודה, שלחתי כבר עם מלכיאל פתק." אבל אז עצרה, חשבה לרגע ואמרה לה: "חכי רגע, אולי איתי רוצה לשלוח משהו".

עוד בוואלה! NEWS

כך היהדות נותנת מקום למנהיגות נשית

לכתבה המלאה

רק החיילים

האישה חיכתה בחוץ בעוד ההורים נכנסים לחדר הטראומה. אמו של איתי פנתה אליו ושאלה אותו האם הוא רוצה לכתוב פתק כדי שהאישה שבחוץ תשים בכותל,' ואיתי ענה: "אני מאוד רוצה אבל לא יכול. יד ימין שלי מרוסקת ויד שמאל חלשה מאוד. אמא, אני מבקש שתקחי דף ועט ואגיד לך מה לכתוב". אימו לקחה דף ועט בידיה הרועדות ואמרה לו: "איתי, אני רושמת." איתי שכב מעורפל בעיניים עצומות ואמר לה: "תרשמי: אלוהים, תודה רבה לך ששמרת על החיילים שלי".

לא נתפס, הבחור שוכב פצוע קשה מאוד בלי רגליים וחושב אך ורק על החיילים שלו, ושום דבר הוא לא מבקש בשביל עצמו.

הגיבור הנפלא הזה ייצג אותנו במשחקים הפראלימפיים בטניס, לאחר שהביא כבר כמה מדליות והצלחות בעבר. אשרינו שזכינו לאנשים כאלה יקרים בעם שלנו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully