אתמול בערב (ראשון) החלו חגיגות ט"ו בשבט שתמשכנה עד היום בערב (שני בשעת שקיעת החמה). הנה כמה עובדות שאולי לא ידעתם על החג הזה
1. מקור התואר המכובד של יום זה "ראש השנה לאילנות", הוא מחכמי המשנה (לפני כ-2,000 שנה), במשנה הראשונה שפותחת את מסכת "ראש השנה".
2. "ראש השנה לאילנות" איננו תואר כבוד אלא בעל משמעות מעשית: לרבות מהמצוות התלויות בארץ יש חשיבות לשנה בה גדלו הפירות (למשל: לעניין תרומות ומעשרות - לא תורמים את הפירות של השנה הזו על פירות שנה שעברה). ולכן, אם מוצאים פירות על העץ לפני ט"ו בשבט, יש להניח שגידולם החל בשנה שעברה והם שייכים לשנה הקודמת, אך כל הפירות הנמצאים על העצים לאחר ט"ו בשבט, הם ודאי פירות שגדלו ממשאבי הטבע של השנה החדשה והם שייכים לשנה זו.
3. יום זה נקבע בהלכה כיום שמחה שאין מקיימים בו תענית ואין אומרים בו תחנון.
אוכלים מפירות טורקיה?
4. נהגו ביום זה לאכול מפירות ארץ ישראל ואף לערוך 'סדר ט"ו בשבט' בו אוכלים מפירות האילנות, מברכים ברכות ואומרים שירות, תשבחות ודברי תורה.
5. בעבר כשהיה קשה לייבא פירות ארץ ישראל לארצות הרחוקות, נהגו לאכול פירות יבשים שגדלו בארץ ישראל, אותם היה ניתן לשמר ימים רבים ולשנע למדינות רחוקות בלא חשש שיתקלקלו בדרך.
6. כיום, חלק מן הפירות היבשים הנמכרים בחנויות מקורם בחוצה לארץ, וכך יוצא שבאופן אבסורדי, במקום לאכול ביום זה מפירות ארץ ישראל הטריים, רבים אוכלים דווקא מפירות טורקיה וכו'.
7. נהגו לאכול אתרוג ולהתפלל להצלחת גידול האתרוג לחג הסוכות.
בברכת ט"ו בשבט שמח
יצחק בר זאב, רב בית הכנסת הגדול בתל אביב
בשיתוף אתר "בינינו"