הנה מה שחושבת היהדות על לפרקונים ומטמוני הזהב שלהם

בין טיפות הגשם שירדו אמש הפציעו גם קרני שמש ויצרו לא מעט קשתות בענן. התופעה הצבעונית והיפהפיה הסעירה במשך שנים את הדמיון של האנושות. היא מזוהה בין השאר גם עם יצורים מיתולוגים כמו החד קרן ונוצרו עליה לא מעט מיתוסים שטענו כי היא שליחת האלים או כי הלפרקונים מחביאים בה את מטמון הזהב שלהם, אבל סיפורה של הקשת בענן ביהדות שונה.

על פי התורה ניתנה הקשת בענן כסימן לברית בין האל לאנושות ולהבטחה שלא יחרב שוב העולם. לאחר המבול יצא נוח מהתיבה וראה כי העולם כפי שהכיר כבר לא קיים. לאחר שהקריב קרבנות, הוא זכה לברית בה קיבל התחייבות כי גם אם בני האדם יחטאו, לא יתרחש חורבן שכזה שוב. קל להבין את הבחירה בקשת כשחושבים על המבול, שכן הקשת נולדת משבירה של קרני שמש בטיפות של גשם. ההבטחה היא שגם כאשר יורד גשם, הוא לא יחריב שוב את העולם כפי שעשה המבול.

קל להתפעל מיופיה המרהיב של הקשת, אך קשה יותר לעשות זאת כאשר יודעים כי הקשת היא בעצם סימן לעובדה שהיינו אמורים להיות כרגע בעיצומו של מבול. יחד עם זאת, הקשת לא מסמלת רק את החטאים אלא גם את יופיה של השכינה ועל כן עדיף שלא להסתכל עליה אלא כדי לברך את הברכה שתיקנו עליה חכמים.

הברכה שיש לברך על הקשת היא ברכת "זוכר הברית". מילות הברכה מביעות הכרה בעובדה שהיינו אמורים לקבל מבול בשל חטאינו אך הברית שנכרתה לפני אלפי שנים הצילה אותנו ואנו רואים קשת בענן. מילות הברכה כפי שנקבעו בהלכה הן "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו".