מי מפחד מתפילין? איך זה שבירת הגאווה, בירת הטבעונות, מחזיקת דגל התחב"צ בשבת, בירת החופש והסובלנות מפחדת דווקא מ... קצת יהדות? על מי היא מאיימת? למה היה נכון (והיה נכון) ללמד סובלנות אחרי סערת הרב רפי עד כדי שיתוף פעולה של כמה ערים במרכז ישראל, אבל איש לא יתבע את עלבונה תורת ישראל?
אני מחכה שיקומו כל המגנים ויגידו בראש מורם. זעקנו על זה ונזעק גם על זה. החלטת עיריית תל אביב לאסור הצבת דוכני תפילין בכניסה לבתי ספר לא יכולה לעבור בשקט. אלפי שנים פיללנו, יגענו, הלכנו במדבריות, נרדפנו - לא בשביל הכלה הזו. לא כדי שאותיות קדושות המייצגות אותה ימצאו עצמן מושפלות באין כניסה לבתי ספר ממלכתיים במדינת ישראל. לא כשבתוך הסקטור היהודי "חילוני" מתחבאים להם 40% שומרי מסורת שעושים קידוש בבית אבל הס מלדבר על אלוקים בכבוד בבית הספר.
כבוגרת של מערכת החינוך החינוך הממלכתית-חילונית אני מודה בבושה, שיעורי התורה שלימדו אותי בבית הספר, אלו שהוגשו בכלים ספרותיים ומנותחים בכלים כירוגיים משל היו שירי ביאליק - לא לימדו אותי יותר מדי. אני לא יודעת תפילות בסיסיות, אני לא בקיאה מספיק במועדי ישראל והעברית שלי נרכשה בעמל רב ביחס למקבילותיי בסמינרים.
כי העברית... כן, זו שכולנו דוברים אותה, לא הגיעה מאליעזר בן יהודה אלא מהתורה. צביון יהודי לכל המעט כולל הכלה של תכנים יהודיים ומי שלא רוצה שלא יקנה, בתיכון אין טמבלים. מספיק. צריך להודות בקול. מיעוט קטן ודי רעשני, חטף את השיח. אני כאן כדי להזכיר: "להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים."