פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      החלק שלא הכרנו ביתרו: מתברר שהוא גם יועץ ארגוני

      יתרו יוצא לראות את עבודת חתנו מנהיג ישראל. ממרומי ניסיונו כיועץ ממלכת פרעה וכהן מדיין, הוא מופתע מהריכוזיות הניהולית של משה, שיושב ימים שלמים ושופט מחלוקות בין בני ישראל, יתרו מבין שהדרך של משה שגוייה, ושאף אדם לא יכול לנהל לבד שלושה וחצי מיליון איש

      מנהל עבודה (ShutterStock)
      כמה עובדים אתה מסוגל לנהל לבד? (צילום: ShutterStock)

      רגע לפני מתן תורה בהר סיני, יתרו חותנו של משה, מגדולי כהני עבודת האלילים, שומע על הניסים של יציאת מצרים ומגיע עם אשתו וילדיו של משה, למקום חניית עם ישראל ומקבל עליו את שלטונו של הקדוש ברוך הוא בעולמנו ומחליט להתגייר.

      לאחר המשתה הגדול שמשה ערך לקראתו, יוצא יתרו לראות את עבודת חתנו מנהיג ישראל. ממרומי ניסיונו כיועץ ממלכת פרעה וכהן מדיין, הוא מופתע מהריכוזיות הניהולית של משה, שיושב ימים שלמים מבוקר ועד לשעות המאוחרות של הלילה ושופט מחלוקות בין בני ישראל, מנסה ללמדם תורה ולעסוק בניהול העם. יתרו מבין שהדרך של משה שגוייה, ושאף אדם לא יכול לנהל לבדו עם של שלושה וחצי מליון אנשים.

      יתרו מציע למשה, חסר הניסיון הניהולי, מבנה ארגוני-ניהולי שבאמצעותו ינהל אפקטיבית את עם העבדים, שנוהל מאות שנים בידי הנוגסים המצרים. יתרו מנחה את משה לקבוע את החזון ואת תפיסת היעוד והאסטרטגיה, אבל ירכיב לו הנהלה רחבה שבאמצעותה ינוהל העם העצום. יתרו מנחה את משה לאתר מועמדים מתאימים שיהיו ראשי עם ראויים, יכשיר אותם ויתן להם סמכויות כך שכל האינטראקציה עם העם תהיה דרכם: "אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת ושונאי בצע". יתרו מציע שימונו שרי עשרות, ומעליהם שרי חמישים, מעליהם שרי מאות, ובראש הפירמידה שרי האלפים - שר לכל אלף איש. משה מקבל את עצת חותנו ומיישמה.

      מנהל ריכוזי לא יגיע רחוק

      כמו ביציאת מצרים, גם היום מנהל ריכוזי ששומר לעצמו את כל הסמכויות מתוך תפיסת עולם שההחלטות שלו יהיו המדוייקות והנכונות ביותר, מסוגל לנהל מחלקה או חברה קטנה מאד. מנהל כזה תמיד יהיה מוגבל ביכולת לייצר צמיחה עסקית לארגון, כי רק בארגון קטן הוא יצליח להיות מעורב בפרטי הפרטים כמו שהוא רגיל. אבל מנהל החפץ להצמיח את החברה ולפרוץ גבולות, יהיה חייב לבנות הנהלה, להאציל סמכויות,להדריך את המנהלים, לבנות לארגון חזון ותפיסת יעוד, לרכז את הידע הטכני שלו לספר נהלים ולוודא שהכללים מיושמים, כי לנהל חברה בינונית או ארגון גדול צריך לא רק מיומנויות מקצועיות מבוססת ידע ו IQ, אלא גם קומה נוספת של כישורים המבוססים על כישורים חברתיים ותקשורת בין אישית ושם צריך בנוסף EQ גבוה.

      הכלכלן רוברט כץ כותב: "מיומנות חברתית מתוארת כיכולת לעבוד עם אנשים, להבין אותם ולתת להם תמריץ הן באופן אינדיווידואלי והן כקבוצה. אנשים רבים הם בעלי מיומנויות טכניות אך חסרי יכולת בינאישית. כישורים חברתיים מתבטאים, בין היתר, כיכולת להיות קשוב לאחרים ולצרכיהם והיכולת ליישב קונפליקטים. מכיוון שמנהלים לא מבצעים את העבודה בעצמם אלא באמצעות אנשים אחרים, עליהם להיות בעלי איכויות חברתיות כאלה שייסעו להם בתקשורת עם עובדים, מתן מוטיבציה והאצלת סמכויות".

      "ויַּרְא֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹשֶׂה֙ לָעָ֔ם מַדּ֗וּעַ אַתָּ֤ה יוֹשֵׁב֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְכׇל־הָעָ֛ם נִצָּ֥ב עָלֶ֖יךָ מִן־בֹּ֥קֶר עַד־עָֽרֶב... כִּֽי־כָבֵ֤ד מִמְּךָ֙ הַדָּבָ֔ר לֹא־תוּכַ֥ל עֲשֹׂ֖הוּ לְבַדֶּֽךָ"

      לא בכדי פרשה על שמו

      מתוך חמישים וארבע פרשיות התורה, יש רק חמש פרשיות הנקראות על שם אישים: נח, יתרו, קרח, בלק ופנחס. השאלה המתבקשת היא, במה זכו אלה שתקרא פרשה על שמם? משה רבינו, גדול הנביאים, נותן התורה ומנהיג האומה, לא זכה שתקרא פרשה על שמו. במה עולה יתרו על משה שזכה שתקרא פרשה הכוללת את עשרת הדברות על שמו? לדעתי יתרו זכה בכבוד הזה דווקא טרם מתן תורה, כי לולאי בנה למשה מבנה ארגוני ניהולי, של מערכת ניהולית מתפקדת, עם ישראל לא היה יכול להנות ממתן התורה. אדם אחד גדול ככול שיהיה, לא היה מסוגל לבצע את המשימה של הפיכת התורה "לעץ חיים היא למחזיקים בה". ללא מבנה ארגוני של שרים שילמדו את התורה ממשה ויורידו אותה לעם, התורה היתה ,כנראה, הולכת לאיבוד ונשכחת. זוהי תרומתו ההסטורית של יתרו וכמו בעולם הארגונים, לא מספיק מנהל או יזם חולם עם רעיון ענק, צריך מבנה ניהולי נכון שיגרום לרעיון להפוך למציאות.

      שבת שלום מניו יורק בדרך לארץ. כמה שאני מתגעגע אחרי 10 ימים. בע"ה נזכה לקרוא את פרשת יתרו ואת עשרת הדיברות בבית הכנסת הקטנטן שלנו בכפר מל"ל עם האנשים המיוחדים של הקהילה שלנו.